מאגר סיפורי מורשת

עליתי לארץ מרומניה בשנת 1950 בגיל שנה וחצי גדלתי בראש פינה עד לנישואי. 

עם נישואי בשנת 1970, עברתי לקריית שמונה.

 

עבדתי במכבסה אזורית גליל עליון. המכבסה שירתה את כל הקיבוצים באזור.

 

אחרי תקופה של כמה שנים, החלטנו לעבור לקיבוץ לוטם שבצפון. ( מקור השם לוטם = שיח עם פרחים לבן וורוד הגדל בסביבה ). קיבוץ לוטם נוסד כקיבוץ בשנת 1978 בהמשך להיאחזות נחל שהוקמה במקום.

בשנת 1996 הפך הקיבוץ לישוב קהילתי. קיבוץ לוטם היה קיבוץ צעיר ואנו החלטנו שאם כבר קיבוץ אז קיבוץ צעיר.

 

 

ילדי היו צעירים הבן הגדול אלעד היה בן 9 והיה הבן הראשון ביחד עם יגאל בלדרן שחגגו בר מצווה בקיבוץ . אדוה ביתי האמצעית הייתה בת 7 ורחלי הקטנה הייתה בת 3.

 

הגענו ללוטם לקליטה של כמה ימים. כמובן שמאוד התרשמנו לטובה .

בקיבוץ הייתה ועדת קליטה שבחנה אותנו אם אנחנו מתאימים. כעבור חודש קיבלנו את הבשורה המשמחת . שהתקבלנו לקליטה .

 

הודענו בעבודות שלי ושל בעלי על חופשה ללא תשלום, של חצי שנה בכדי שנוכל לבדוק אם מתאימים לנו חיי קיבוץ . עברנו מענף לענף בקיבוץ בשביל לראות במה הכי מתאים לנו לעבוד.

 

בסופו של דבר עבדתי כל תקופת הניסיון בבתי הילדים. בתי ילדים בקיבוץ מאוד שונים מהגנים בעיר. הילדים מגיעים מוקדם בבוקר כשההורים יוצאים לעבודה. ונשארים עד שהם חוזרים. המטפלת דואגת לילדים כמו אמא. מקלחת משכיבה . ועוזרת בכל מה שהילד זקוק. עד שההורים באים לקחת אותם.

 

אחרי בית ילדים עברתי לעבוד בנוי. היה מאוד קשה בגלל שלא הייתי רגילה לעבודה כזאת. אחרי שנה התקבלנו לחברות ואז התחלתי לעבוד במכבסה המקומית ושם כבר היה לי נחמד מאוד כי מחסן החברים היה צמוד ואז יכולנו לדבר "על הא ועל דא".

 

 

כמובן שאי אפשר לעבוד הרבה זמן באותו מקום ואחר כך עברתי לעבוד במזכירות הטכנית ושם נשארתי הרבה שנים. הדפסתי גם  את עלון הקיבוץ. השתתפתי בכל מיני ועדות  ומאוד נהניתי.

 

 

         יום הולדת בבית הילדים

הרגשתי שאני תורמת ל"יהוד הגליל". וזה בעצם היה כיף. אחרי 4 שנים הילדים שלי גדלו וכבר לא נשארו הרבה חברים בקיבוץ רובם עזבו לעיר. החלטנו שגם אנחנו חוזרים לעיר. שיתפנו את הילדים בהחלטה לעזוב וכמובן שכולם הסכימו. ואז הודענו שאנחנו עוזבים. היה קשה לעזוב בגלל שהשארנו כמה חברים טובים שלנו שנשארו .