מאגר סיפורי מורשת

 

 

חשוב לומר כאן, שהעיר קובנה הייתה לפני המלחמה עיר שבה קהילה יהודית מאוד ענפה, לא פחות מוילנה עצמה, שהייתה מרכז יהדות אירופה שנים רבות. אפילו היום כשמטיילים במרכז העיר כמעט כל מבנה אדריכלי שני נבנה כביתו של יהודי רופא, בנקאי או פטרון אחר. כיום אפילו ניתן לראות לוחות גרניט המציינים את שמם.

 

בפעמים אחרות סבתי ואמי היו הולכות לבית העלמין היהודי הישן בעיר, שפעילותו נפסקה, ומסיירות בו. יהיה יותר נכון לומר שהמטרה הייתה למצוא בבית העלמין שמות מוכרים שנעלמו במהלך המלחמה. תוך כדי הסיורים סבתי הייתה מלמדת את אמי את משמעותם של סמלים שונים שהופיעו על הקברים. למשל, סימן של כפות ידיים ששייך לכוהנים, על לויים וכד'. בית העלמין היה יחסית גדול ועם המון קברים ישנים מאוד. הרבה מאוד מהקברים היו שבורים ולכן בכל פעם הן היו מסיירות בחלק אחר של בית העלמין הישן. זה לא היה נראה מוזר באותה תקופה, מכיוון שאנשים רבים חיפשו את קרוביהם שנים רבות אחרי המלחמה. אמי מספרת שכילדה מבחינתה זה היה עוד טיול עם אימא, אך כאשר גדלה סבתי התוודתה בפניה שבכל הסיורים היא חיפשה קברים של קרובי משפחתה, אביה ודודתה שנפטרו לפני המלחמה, אך ללא הועיל.

                                                                                                          בית העלמין הישן כיום