מאגר סיפורי מורשת

שמי יעקב חובב. נולדתי בתל אביב בשנת תשט"ו (1955). שמם של הוריי: אבי מאיר חובב ז"ל ואימי הדסה תבל"א. יש לי אח ואחות קטנים ממני.

שמי שרה חובב, נולדתי בתל אביב בשנת תשט"ו (1955). שמם של הוריי: ישראל ובטי ז"ל. יש לי אח ואחות קטנים ממני.

אנחנו סבא וסבתא גאים של נהורה, מלבדה יש לנו עוד הרבה נכדים, בלי עין הרע. אנחנו נהנים להשתתף עמה ועם הבנות האחרות בתכנית "הקשר הבן דורי" בבי"ס "גופנה" בנווה צוף, מקום מגורינו כיום.

הסיפור שלנו הוא על השליחות לבלגיה שיצאנו אליה מטעם בני עקיבא העולמי, וכתוב מנקודת מבטה של נהורה:

סבא וסבתא נסעו לשליחות לבלגיה, זה היה הרבה לפני שנולדתי …הם נסעו עם ילדיהם: אריאל, אפרת, יעל (אימא שלי) וראם. השליחות הייתה מטעם תנועת "בני עקיבא" העולמית  בשנים 1988-1990.

אורזים הכל ונוסעים

סבא וסבתא נסעו לבלגיה כדי לעזור לילדים שם/החניכים של בני עקיבא, לצאת למסעות ומחנות וגם להפעיל את בני עקיבא בשבתות. המחנות היו אחרת לא כמו בימינו, ולא כמו בארץ. המחנה בקיץ ארך שלושה שבועות והמחנה בחורף שני שבועות. סבא וסבתא טסו עם ילדים קטנים. הקושי להיפרד מהארץ, מהחיים הנוחים ומהמשפחה הוא גדול. גם לילדים היה קשה להיפרד מהארץ, מהחברים והסביבה, אבל בכל זאת הם ארזו מזוודות ונסעו. סבא וסבתא האמינו שאידאלים הם מעל הכל ושחשיבותה של בני עקיבא בעולם הוא גדול, ולכן הם נכנסו להרפתקה זו. כשהם היו במחנות הקיץ והחורף, הם הוציאו חוברות של למידה בחברותות, כי הם חשבו שצריך ללמוד גם במחנות וטיולים. החוברות שהם כתבו והוציאו עסקו בנושאים שמירת שבת, חנוכה ומנהגיו.

מי ביקר אצלנו?

בנוסף, סבא וסבתא עשו ספר של אורחים, שכל מי שמתארח בביתם כתב להם מכתב תודה על האירוח, הם שומרים את הספר עד היום לזיכרונות מהתקופה. סבא וסבתא אירחו הרבה אנשים בביתם והם היוו מעין מרכז של ישראלים ושל בני עקיבא. לאנשים היה נעים להתארח אצלם. גם היום כיף, נעים וטעים להיות אצל סבא וסבתא.

הזוית האישית

שרה ויעקב חובב: אנחנו סבא וסבתא של נהורה והשתתפנו בתכנית  "הקשר הרב דורי" עם כיתה ו' בבי"ס "גופנה" ביישוב נווה צוף. מצאנו שיש חשיבות רבה בחיזוק הקשר בין הדורות ובהיכרות קרובה שלנו עם תלמידים בכלל, ועם הבנות בקבוצה שלנו שהן חברותיה של נכדתנו בפרט. שמחנו לספר על החוויה המיוחדת שהייתה לנו כשהיינו שליחי בני עקיבא בבלגיה, וכן בשיתוף הרגשות והמחשבות שפעילות זו עוררה בנו. תודה על ההזדמנות.

נהורה, נטע ותמר: חווינו חוויה משמעותית במהלך המפגשים עם הוותיקים. אמנם הם מוכרים לנו אך מעולם לא השתתפנו במפגשים מהסוג הזה ובטח לא שמענו את הסיפור הזה מזווית כה מעניינת. תודה על החוויה והשותפות.