מאגר סיפורי מורשת

הקשר הרב דורי של עידן ויוסף כהן

בית הורים

נולדתי בבית החולים רמב"ם בחיפה בשנת 1945 בישראל, שמי יוסף בן שלמה כהן, קראו לי כך כי בזמננו נקראו שמות הילדים על שם הסבא. אבא שלי נקרא יוסף ואמא שלי שלומית. הורי עלו לארץ אבי בשנת 1919 עלה מסוריה ואמי שנולדה בעירק עלתה בשנת 1930. שניהם עלו באמצעות רכבת דרך לבנון שעברה גם בראש הנקרה. השמות של האחים שלי יפה, יהודה, בלה, אסתר, אלי ואני יוסי.

גרנו ברחוב קיבוץ גלויות המקום נקרא כך בגלל שהיו תושבים מכל הארצות. גרנו בקומה ראשונה בדירה עם חדר שינה, סלון, מטבח ומרפסת ושמונה נפשות כולל אמא ואבא. אבא שלי עסק במקצוע הריפוד של כסאות והיה פעיל במחתרת בשיירת הפרדות. בשנת 1935 התחיל לעבוד בסולל בונה עד שיצא לפנסיה. אמא שלי הייתה עקרת בית שלבשה שמלה וסינר.

לא היתה לנו מכונת כביסה כיבסנו ביד. בשעות הפנאי שיחקנו וביקרנו בבית הכנסת "היכל השם" שנמצא ברחוב השומר. לימים, לא כל האחים שרדו האחיות נפטרו נשארנו שלושה אחים.

ביום יום אכלנו קטניות, פסטות וירקות, קנינו מצרכי מזון בסיסיים עם תלושי אוכל שקיבלנו משר האוצר דב יוסף וקנינו במכולת – צרכניה – אלה היו ימי הצנע בארץ.

אבי, אימי וסבתי, יהודה ובנו שלומי

זיכרונות ילדות

החברים שלי היו ילדי השכונות שגרו צמוד אלינו. אחד מהם היה הזמר המפורסם – מייק ברנאנט – קראו לו מיכאל ברנדלי , ועוד חברים מהשכונה ומביה"ס. שיחקנו גולות, קלס, מחניים, קפיצה בחבל, מחבואים, וחמש אבנים. הייתי הולך לטייל בשכונת הדר, הולך לבתי קולנוע , את החברים היינו פוגשים במועדונים.

למדתי ב"בית ספר עמל" עד כיתה ב' משם עברתי לפנימייה "מוסד האהבה". שם למדנו את כל המקצועות. אהבתי את המקצועות: תנ"ך, גאוגרפיה, היסטוריה והתעמלות. לא אהבתי את המקצועות חשבון ואנגלית. יחסנו עם המורים היו יחסי כבוד. המשמעת הייתה מאוד חזקה, העונשים שהיו נותנים לנו זה לעמוד בצד בפינה החדר. לא הייתה לנו תלבושת אחידה. הטיולים שלנו היו אך ורק מסביב לפנימייה ומסיבות היו רק בחגים. את אירוע הבר מצווה שלי אני זוכר שחגגתי בבית הכנסת. קראתי את פרשת השבוע. מההורים קיבלתי מתנה – כדורגל, וכל חברי חגגו כמוני.

היחסים בין ההורים היו יחסי כבוד ולא היו כל כך יחסי קירבה והם בכלל לא היו מעורבים בחיינו. נהגנו לאכול ארוחות שישי ושבת יחד. זכור לי במיוחד "ליל הסדר" שהיינו חוגגים יחד כל המשפחה. בליל הסדר היינו מציגים את יציאת מצרים. הורי היו לובשים שקים, החזיקו צרורות של בגדים שהכינו והיו מציגים בעבורנו הילדים את האירוע החשוב הזה. לנו הילדים הקטע של האפיקומן היה החלק לו חיכינו כל הערב.

זכרונות משנות העשרים

האזנו למוזיקת ריקודים, רקדנו סמבה, רוקנרול, סמבה וטוויסט. הזמרים שהיו מפורסמים אז היו: אלביס פרסלי, פרנק סינטרה, ניל סדקה, פול אנקה ולהקת החיפושיות. רקדנו במועדונים עם נערות. היינו מאזינים הרבה לתקליטים. היינו הולכים למועדונים, בתי קולנוע, מתאספים בבתים של חברים ומעבירים ביחד את הזמן.

שירתתי בצבא ועשיתי מילואים לאורך השנים כל השנים

הקמת משפחה

בתקופה שלנו הקשר בין בני זוג נעשה על ידי מפגש במועדונים או בין חברים. בת זוגתי ואנכי לא הכרנו בשידוך, הכרנו אצל חברים. לאחר נישואינו לפרנסתנו, אני עבדתי ב"חיפה כימיקלים" ואשתי עבדה כסייעת בגן. נולדו לנו שני ילדים אחד עובד בבזק והשני עובד בנגריה. ויש לנו ארבעה נכדים הגרים בנהריה. לאחרונה עברנו מחיפה להתגורר בנהריה בסמוך לנכדים.

 משפחתו של אבי ביום הנישואים 5.4.71

כיום אנו שנינו פנסיונרים.

קישור לקובץ הסיפור של עידן ויוסף כהן

הזוית האישית

יוסף כהן:: הפרוייקט קרב בינינו, בין עידן נכדי לביני. היה חשוב שהוא יישמע על ההיסטורי ונהנתי לראות אותו מסתקרן מלגבי תולדות משפחתנו.

עידן: היה לי חשוב ומעניין לשמוע את סבא מספר לי, אני שמח שהוא גר קרוב אלי.