מאגר סיפורי מורשת

סבי נולד בויז'ניץ, בחבל בוקובינה שברומניה באוגוסט 1934, למשפחת ברכר. את תלאות השואה הוא עבר בתחילה יחד עם משפחתו שני הורים ושתי אחיות (אחות גדולה ותינוקת בת מספר חודשים). הוא צפה באמו ובאחותו מתות אל מול עיניו. בסוף המלחמה, הוא חזר לביתו יחד עם אחותו הגדולה ואביו. הם הבינו כי עליהם לעשות כל שביכולתם ולהגיע לארץ ישראל.

סבא מספר על התקופה שלאחר השואה

"התחלנו את חיינו שוב, עברנו לבוקרשט כי משם הייתה העפלה לישראל. אבא מצא עבודה, הלכתי ללמוד שוב בתיכון ואחותי הלכה לאגודת ישראל. בבוקרשט נרשמנו לעלייה לארץ ישראל.

בשנת 1947 בעזרת ה"פועל המזרחי" עלינו על אניית משא, חללי האנייה חולקו לתאי מגורים לצורך העניין. אניית המשא יצאה מחופי בורגס, שבבולגריה לארץ ישראל. עלינו ביחד אני, אבא ושושנה אחותי. היו שתי אנייות פאן יורק (השם שונה ל"קיבוץ גלויות") ופאן קראשצ'נט (השם שונה ל"העצמאות"). לא היו לנו דרכונים או תעודות מסע."

סבא, אחותו ואביו סוף סוף הגיעו למים הטריטוריאליים של ישראל וצפו באורות עתלית וחיפה מרחוק. סבא מספר: "לפתע הופיעו אניות בריטיות שליוו אותנו למחנה המעצר בקפריסין שם שוכנו באוהלים."

שוב, לאחר השואה הם מוצאים את עצמם ללא אוכל או בתים ראויים למחיה.סבא ממשיך: "לאחר שלושה חודשים, אחותי שושנה, הצליחה לעלות לארץ ישראל ביחד עם עליית הנוער. בהפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות במאי 1948 הצלחנו לעלות לארץ ישראל. פגשנו שם את אחותי והתחלנו את חיינו מחדש. הצטרפתי לתנועת בני עקיבא, הלכתי ללמוד עברית ולמדתי במכללת מקס פיין."

החלום של סבי התחיל להתגשם, הוא עלה ארצה, הוא הקים משפחה ויצר חיים חדשים ומרשימים למדי! כמו שתמיד אהב להגיד בסיום כל שיחה על השואה או על ההעפלה:

"אני ניצחתי!"

הזוית האישית

סיפורו של סבא יואל ברכר תועד במסגרת השתלמות למורים שליחים של ההסתדרות הציונית, "ישראל כתרבות שנייה" בהנחייתה של תמר שורק.