מאגר סיפורי מורשת

סיפור חיים שמי רחל הדר. גרה ברמת –גן

אני נולדתי באלכסנדרייה שבמצרים. יש לי סיפור מדהים לספר, את סיפור עלייתי לארץ:

הכול התחיל כאשר אמי נולדה, בימין משה, בירושלים. כאשר הייתה תינוקת, ואמה שמעה שאביה נפטר ומהצער. אמה נפטרה אחריו. דודיה לקחו אותו למצריים שסבתה תגדל אותה שם, ולאחר מכן חיתנו אותה עם אבי-רפאל. נולדו להם 6 ילדים: ויולה, משה ז"ל, בן-ציון , (בנו)ז"ל, רחל (אני), מזל , חנה .

התכוננו לנסוע טיול בארץ ישראל: נסענו ברכבת דרך רפיח ומשם נסענו לחיפה. כשהגענו לחיפה שמענו שהנאצים הגיעו לאלכסנדריה שבמצריים ואז כבר נשארנו בארץ כי לא היה טעם לחזור, כי אם היינו חוזרים היינו נהרגים שם.

היה לנו מאד קשה להסתגל בארץ לא הכרנו אף אחד חוץ מאת דודתי שמחה שאצלה שהינו עד שסידרו לנו בית בחדרה. לאט לאט הסתגלנו למקום הכול היה כבר פחות משונה,

נרשמנו לבית-ספר ואמי ואבי התחילו לעבוד בארץ: אבי עבד בקיוסק ואמי עבדה בקופת חולים זמנהוף שברחוב קינג ג'ורג' שבת"א. לאחר מכן עברתי לקיבוץ לקבוצת נוער שם עבדו ולמדנו.

שהייתי קטנה אהבתי לשחק בקלאס,ב-7 אבנים ובסבתא סורגת ויש לי תחביב מיוחד: אני מאד אוהבת סרטי מתח-עד היום. כיום אני חיה ברמת גן ברחוב ז'בוטינסקי ויש לי בת-ליזה ושלושה נכדים: ליעד, איליי ודולב. אנו משפחה קטנה אוהבת ומלוכדת, יש לנו מנהג שאנו עושים כל שישי בערב: אנו עושים קידוש בביתם של נכדיי ביתי וחתני, אנו אוכלים מהאוכל הטעים שביתי ליזה מכינה. אנו אוכלים טוב ונהנים בעיקר מהעוגות שבתי ליזה עושה.

שלושת המשחקים שהכי אהבתי לשחק שהייתי ילדה הם:

קלאס- קלאס הוא משחק ילדים. מקורו של המשחק בבריטניה שבתקופת האימפריה הרומית החיילים הרומיים היו צריכים לרוץ בשדה הקרב עטויים שריון מלא, והאמינו כי משחק בקלאס ישפר את תפקוד רגליהם. במאה העשרים נפוץ המשחק בעיקר בקרב בנות.

המשחק מצריך אבן ושרטוט על הקרקע. השרטוט מתבצע בדרך כלל באמצעות גיר או אבן-גיר, או שהוא שרטוט מוכן מראש, המצוי למשל במגרשי משחקים. השרטוט מכיל מתחמים סגורים, בהם רשומים מספרים סודרים. המשחק מיועד לשני משתתפים לפחות, אף כי ניתן לשחק בו גם כמשתתף יחיד לצורך תרגול.

המשחק משוחק בתורות, כאשר בכל תור, כמו בגומי, חוזר כל שחקן לאתגר האחרון שניצב בפניו בתור האחרון, בו לא עמד. כמו בגומי, מכונים שמות השלבים "ראשון" "שני" וכן הלאה, במלעיל.

בכל תור, מטיל השחקן הפעיל את האבן ומנסה לקלוע אל המשבצת בה רשום מספרו של השלב בו הוא נמצא. בתחילת המשחק ינסה לקלוע אל המשבצת בה רשום "1" וכן הלאה. בכל שלב במהלך ביצוע התור, ממשיך השחקן לשחק ואף עובר לשלב הבא, כל עוד ביצע את כל המשימות ללא רבב. נכשל השחקן בפרט מתוך המשימה – עובר התור לשחקן הבא אחריו בסבב. לאחר שקלע השחקן אל תוך המתחם (נחיתת האבן על קו המפריד בין המתחמים אינה נחשבת קליעה), עליו לקפוץ לפי תבנית תנועות מוגדרת מראש, התואמת את השרטוט. בשום מקרה לא ידרוך השחקן על הקווים ולא יזיז את רגליו שלא על ידי קפיצה.

סבתא סורגת: סבתא סורגת הוא גרסה של משחק לולאות המהווה משחק ילדים ביתי, המיועד לשני משתתפים לפחות. המשחק מצריך לולאת חוט חזק באורך של עשרות סנטימטרים. מטרת המשחק ליצור תצורות חדשות באמצעות כריכת הלולאה על האצבעות, והעברתה בין השחקנים.

השחקן הראשון בונה את הכריכה ההתחלתית: הוא משחיל ארבע אצבעות מכל כף יד (ללא אגודל) בתוך הכריכה. הוא כורך את הלולאה שנית, סביב כל רביעיית אצבעות. באמצעות האמה של כל יד, הוא מושך את החלק הפנימי של הכריכות הנוספות, ליצירת התצורה ההתחלתית.

בשלבים הבאים, כל שחקן בונה כריכה חדשה על סמך הכריכה הקודמת. אם השחקן אינו יודע כיצד להתקדם, הוא יכול לבקש מן השחקן השני "לקחת" ממנו את הכריכה: להעתיק את הכריכה אליו, למטרות לימודיות.

 קשר רב דורי בית ספר גבעולים