מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1927 הגיעו לעירות בפולין נציגים מפלסטין כדי להציע ליהודים לקנות אדמה בארץ ישראל (שנקרא בזמנו פלסטין). סבא שלי שהיה רב בפולין קנה אדמות ליד חיפה, כפר אתא. בתחילת שנות ה-30 אמא שלי שרה (עדן נכדתי נקראת על שמה. בשמה השני שרה) הגיעה לארץ עם קבוצה של נוער חלוצי ועבדה בסלילת כבישים.

בשנת 1933 אבא שלי שמואל אגיע ארצה, גם עם תנועת נוער לקיבוץ יגור. באחת הפעמים הוא בא לבקר קרובים מהעיר שלו בפולין שגרו בכפר אתא. ושם הוא הכיר את אמי. בשנת 1942 נולד אחי אברהם ואני נולדתי בשנת 1946.

את שנות ילדותי העברתי עם המון אהבה ושמחה בכפר אתא. והזיכרונות הטובים מלווים אותי עד עצם היום הזה. כילדים היינו המון משחקים מחוץ לבית בשכונה. המצאנו משחקים ושחקנו הרבה עם חברים. החברות שלנו בשכונה ובבית הספר הייתה מאוד הדוקה והינו מאוד מחוברים אחד עם השני עד עצם היום הזה.

בשנת 1964 התגייסתי לצה"ל ושירתי  בחיל האוויר בשנת 1967 השתחררתי מצה"ל.

אחרי מלחמת ששת הימים עבדתי כדי לחסוך כסף לנסיעה לצרפת ללמוד עיצוב אופנה. הגעתי באוניה למרסיי ומשם ברכבת לפריז. נרשמתי ללימודי אופנה ומכיון שהלימודים היו יקרים נאלצתי לעבוד בלילות. עבדתי בתור סבל בשוק הירקות של פריז. גרתי בעלית גג בקומה 7 (בלי מעלית). החיים כסטודנט בפריז לימדו אותי המון דברים, כמו איך להתמודד לבד מול דברים בלתי צפויים ואיך לדאוג למגורים, אוכל וביגוד וכמובן שכר לימוד.

בימי שישי היה מפגש של כל הסטודנטים הישראלים בפריז בלשכת התרבות בשגרירות וכך הכרתי הרבה חברים ישראלים שבפריז והעברנו סיפורי חוויות. (זאת הייתה תקופה קשה אבל… נפלאה). יחד עברנו שם את מהפכת הסטודנטים בשנת 1968.

רוב הסטודנטים הישראלים בפריז למדו בעיקר אומנות ודרכם מצאתי עבודה כאיש ביטחון בשגרירות ישראל בפריז. בלילות עבדתי בשגרירות ובמשך היום למדתי. תוך כדי עבודה בשגרירות הכרתי אנשים מאוד מאוד נחמדים שעזרו לי ביצרת קשרים ועזרו לי לקבל מלגת לימודים. זה מאוד הקל עלי בשנה השלישית ללימודים התקבלתי להתמחות בבית האופנה "טד לפידוס", שהייתה חברה בעלת שם וידועה בעולם. כמו כן נשלחתי לארה"ב להשתלמות.

בשנת 1971 הוזמנה חברת "טד לפידוס" שנחשב לאחד המעצבים הגדולים והמובילים בצרפת (שהיה יהודי ממוצא הונגרי) להציג בארץ והחליט לצרף למשלחת. אני זוכר שכל העיתונים בארץ כתבו על זה. ואז החלטתי שהמקום ממנו אני רוצה ליצור יהיה רק בישראל.

בשנת 1972 חזרתי לישראל והתחלתי לעבוד במפעלי אופנה בישראל. אחרי מלחמת יום כיפור התחלתי ליצר בגדים לאחיות בתי החולים. כל זה בא כתוצאה מהביקורים שלי בבתי חולים כשביקתי חברים שנפצעו במלחמה וראיתי את האחיות עובדות בחלוקים לבנים. אז חשבתי שיהיה יפה להן יותר אם הן יהיו לבושות בחליפות מכנסיים ובשמלות (במקום חלוקים) והתחלתי ליצר אופנה לאחיות.

בתחילת דרכי עבדתי בחברת בגד עור שנחשבה אז אחד המפעלים הידועים בארץ ובעולם. באותה תקופה הייתה פריחה גדולה בענף האופנה בארץ. היהודים בחו"ל, אחרי מלחמת ששת הימים, היו גאים ביהדותם, רבים מהם עסקו בענף האופנה והיו לשם דבר בעולם. הם רצו מאוד לעזור למפעלים בארץ לשווק את המוצרים מישראל בעולם כולו.

וזה הוכיח את עצמו, כי כנראה היינו טובים בזה (בשנות השמונים והתשעים ענף האופנה היה כמו ענף ההייטק בשנות אלפיים). בשנת 1978נפתחו בארץ מועדוני הים התיכון (מועדון חופש) באכזיב ובאילת ונבחרתי להיות חלק מצוות העיצוב של מועדון הים התיכון – הייתי אחראי על המוצרים שנמכרו בישראל.

בשנת 1982 פתחתי את המותג גרשון ברם (כנראה שהייתי במקום הנכון ובזמן הנכון כי לאנשים בארץ זה היה חידוש וצורך לפינוק אישי). בשנת 1995 פתחתי את הקו לגברים – פריצת דרך בענף האופנה בישראל ובשנת 1999 ושנת 2000 זכיתי ברציפות בתור מעצב האופנה הטוב ביותר לשנים אלה. לשמחתי יצא לי לעסוק במקצוע שמאוד מאוד אהבתי ואני מאוד נהנה בו.

בשנת 2013 בני דן אשתו ושלושת ילדיהם עלו לארץ והחליטו לחיות כאן. מאז דן וסברין עובדים בחברת גרשון ברם ויחד איתם פתחנו משרדי מכירות בארה"ב קנדה צרפת גרמניה אנגליה ובלגיה. אז גם אם קשה לפעמים…..

חלומות לפעמים מתגשמים…..

מעבודותיו של גרשון ברם

 חולצת השלום

גרשון ברם זוכה בפרס

מתוך אתר האינטרנט של גרשון ברם

"בשנת 1997 חשף לראשונה את חברת G.B המתמחה בעיצוב בגדי גברים, שזכתה כבר בתחילתה להצלחה ונזקף לזכותה לא מעט משינויי התדמית של הגבר הישראלי. גרשון ברם – זכה בשנת 1999 בפרס האוסקר לאופנה בקטגוריה "מעצב בגדי הגברים הטוב ביותר", והוא אחד היחידים שזכה ברציפות גם בשנת 2000 באותה קטגוריה. התחרות התקיימה בחסות ערוץ 2 ושודרה בשידור ישיר בטלוויזיה. "בלי שום ספק גרשון ברם היה בין המובילים לשינוי תדמית הגבר הישראלי של שנות האלפיים". (נעה ארבר – מעריב). בינואר 1999 הציג במוזיאון רמת גן עבודה משותפת עם הפסל פיליפ רנצה, במסגרת תערוכה של מעצבים ופסלים ישראליים שנקרא T.SHIRT.

גרשון ברם אומר תמיד "אני משם מכפר אתא (קרית אתא) נשמתי אופנה מגיל אפס, האדם הוא תבנית נוף מולדתו".

מצגת סיפור חיי, אשר הוצגה בכנס ארצי "פורצי דרך", תשע"ז:

הזוית האישית

עדן: סבא שלי סיפר לי את סיפור חייו שלא ידעתי עליו הרבה וזה מאוד פיתח בי את הרצון להכיר אותו יותר ויותר טוב ואני חושבת שאחרי החוויה הזו למדתי עליו הרבה בנוסף למדתי מסבא כיצד להתגבר על קשיים, להיות נחוש ולהשיג מטרות ולהגשים חלומות.

סבא גרשון: לי זאת היתה הפעם הראשונה שהייתי לבד לבד עם עדן וסיפרתי לה את ספור חיי עד היום…ההנאה שלי הייתה עצומה לראות איך נכדתי, שרק לפני כשלש שנים עלתה לישראל, התאקלמה כאן … אין אושר יותר גדול מזה….!

(במסגרת תכנית הקשר הרב דורי, ניתן לי זמן איכות לשתף את נכדתי במציאות ישראלית שהיא לא הייתה חשופה לה עד עלייתה ארצה…וזה ריגש אותי מאוד ולכן ברצוני להודות ליוזמי התכנית, לבית התפוצות ולמורה עדי בנימין על הזכות והחוויה המרגשת ויוצאת הדופן.