מאגר סיפורי מורשת

הנכדה חיה קורץ מתעדת את סיפורה של סבתא נחמה.

סבתי נחמה גרייזמן נולדה בד' כסלו תשי"ג לאביה הרב מרדכי שוסטרמן ולאימה הניה חאשא בשכונת קראון הייטס – בברוקלין נו יורק. ב – ו' כסלו תשל"ה. סבתי התחתנה עם סבי הרב שמואל גרייזמן משלוחי הרבי לארץ הקודש ויושב ראש הוועד לכתיבת ספר תורה לילדי ישראל.

בשנת תשל"ו נשלחה סבתי יחד עם סבי לצפת בשליחות הרבי, ולאחר מכן הם עברו לירושלים. במשך השנים היא קיימה עשרות שיעורי תורה וקירבה רבים ליהדות, שיעוריה נדפסו בספרים "בעיניה של אישה" ו"חכמת ליבה של נחמה גרייזמן."

בכ"ג בשבט תשנ"ב ילדה סבתי את דודי, בנה העשירי, וכעבור מספר שעות הלכה לעולמה. סבתא נחמה אומנם, נפטרה בגיל צעיר, אך בשנות ימיה הקצרים היא הספיקה המון. סבי וסבתי זכו להיבחר ע"י הרבי להיות שלוחיו בארץ ישראל. סבתא נחמה, התמסרה להפצת היהדות והחסידות, במיוחד עם אלו, שעשו את צעדיהם הראשונים ביהדות. היא הקדישה שעות רבות מידי שבוע לאירוח, להרצאות, למסירת שיעורים, ולקשר אישי עם מאות נשים מכל גווני הקשת, ובמיומנות מיוחדת גידלה לתפארת משפחה ברוכת ילדים.

שמעתי על סבתא, הרבה סיפורים מיוחדים, על ההשפעה שהייתה לה על כל כך הרבה נשים, יש לה ספרים שבהם ריכוזו את השיעורים והרצאות שלה, שעד היום נקראים על ידי נשים בכל העולם, וממשיכים להשפיע במעגלים רחבים.

סבתא נחמה היא השראה עבורי, למרות שמעולם לא פגשתי אותה. אבל הרבה אני לומדת מהסיפורים הרבים שמסופרים עליה. סיפור מיוחד, שהיא סיפרה על עצמה, אירע ביום שישי אחר הצהרים כמה שבועות לפני נשואיה, וכך סיפרה סבתא:

"ישבתי ברכבת, בדרכי חזרה מהעבודה, עייפה וטרודה בעיסוקיי. לפתע צדו עיניי, באישה שספק אם היא יהודייה. אולם, קול פנימי לחש לי הנה לך הזדמנות, ליישם את מה שהרבי, זה עתה ביקש, להשפיע על כל אישה ובת להדליק נר שבת. קול פנימי אחר לחש: "עזבי את עייפה, היא בטח לא יהודייה, וגם אם כן לא בטוח שתרצה"… שקעתי בערימת מבחנים אותם בדקתי, כדי לנצל את הזמן.

לפתע נשמע כרוז ברכבת תקלה! תקלה יש לצאת ולהחליף רכבת! יצאתי כמו כולם, והנה מצאתי את עצמי ממתינה לרכבת הבאה ועומדת ליד האישה שכעת אני בטוחה כבר, שהיא יהודייה. הקול הפנימי התגבר, ושאלתי אותה: "את מדליקה נרות שבת"?

להפתעתי ענתה: "כן! סוזן בתי, בת השבע עשרה, החלה להתעניין ביהדות בשנה האחרונה, וביקשה ממני שאדליק נרות שבת".

שאלתי אותה: "על הרבי מליובאוויטש שמעת? הוא ביקש להוסיף אור בעולם ועורר שגם בנות מגיל שלוש תתדלקנה נרות שבת". "ואוו, סוזן תקפוץ משמחה" היא ענתה. "ואת הברכה את יודעת"? שאלתי. "לא, אני לא קוראת עברית" ענתה אימה של סוזן.

סבתא נחמה לא ידעה שממשאלה כל כך קטנה, משפחה שלמה תתחזק ביהדות. זה התחיל מכך שסבתא כתבה לה את הברכה על פיסת נייר ואחר כך היא הזמינה אותה לחתונתה. סוזן השתתפה במחנה קיץ יהודי, והקשר ליהדות הלך והתחזק, המטבח הוכשר והבית כולו הואר באור התורה.

הזוית האישית

חיה קורץ: סבתא נחמה היא השראה עבורי, למרות שמעולם לא פגשתי אותה .