מאגר סיפורי מורשת

נולדתי במושב כפר יחזקאל. הוריי היו חקלאים ואבי עסק גם בביטחון היישוב.

לאחר מלחמת העצמאות החליטו הוריי שאבי יישאר בצבא קבע. לכן הם מכרו את המשק וקנו מגרש למגורים בטבעון. טבעון היה ישוב חדש בבניה צמוד לישוב הוותיק קריית עמל. (הישובים התאחדו ונקראים היום קריית טבעון).

בילדותי עם אבי

אבי בנה את הבית לבד בעזרת בעלי מלאכה. המדינה הייתה צעירה וחסרת משאבים- התקופה נקראה תקופת הצנע. (המוצרים השונים כמו: מזון, אביזרים וחומרי בנייה היו מוגבלים ולשם רכישתם היה צורך באישור או רישיון ממשלתי). בניית הבית ערכה כשנה. הבית שלנו היה בית בודד בחלק הצפוני של טבעון בתוך יער של אלונים. ביום בו עברנו דירה ראינו שועלים בחצר בתינו. למערכת החשמל חוברנו רק שלוש שנים מאוחר יותר. התאורה בבית הייתה על ידי פנסי רוח שמולאו בנפט. כביסה נעשתה בחצר הרתיחו מים בגיגית פח על גבי מדורה.

משחקים

כילד היינו מתאספים הילדים מהרחובות השונים במגרש הגדול ומשחקים ב: הקפות, מחניים, גוגול, תופסת, ארצות ולעיתים אף מנהלים מלחמות אבנים ובוץ בין הקבוצות השונות. פגישות בין הבנים של הכיתה היה בביתו של חברי מיכאל. מיכאל היה מארגן אותנו, היינו יורדים לוואדיות ולחורשות שליד ביתו ומשחקים באינדיאנים (בעקבות ספרים שכתב קארל מאי ואותם קראנו). כאשר הלכתי ל"נוער העובד" הפגישות עם חברים היו בצריף של התנועה שם שיחקנו, דיברנו, שרנו ורקדנו.

חינוך

בגן הילדים היו איתי ילדים שנולדו בארץ וילדים שנולדו למשפחות של ניצולי שואה במחנות הפליטים באירופה. המשכנו ללמוד יחד גם בבית ספר היסודי. עם השנים התווספו ילדים עולים חדשים מארצות צפון אפריקה ואירופה. הלימודים בבית הספר היו מעניינים מאוד והמורים ניסו להקנות לנו ידע וחינוך לאזרחות טובה. החל מכיתה ה' הלכנו לתנועות נוער (רוב הילדים הלכו "לנוער העובד והלומד"). בגיל מבוגר יותר השתתפתי בגדנ"ע אוויר. למדנו פיזיקה ואווירודינמיקה ובנינו טיסנים. הוזמנתי להשתתף בקורס טיס לנוער (טיסה  בדאונים ומטוסי פייפר) לצערי לא התקבלתי עקב עיוורון צבעים חלקי.

בית ספר יסודי בטבעון התחלק ל-2 מגמות. מגמה אחת "זרם עובדים" – היה שייך למפלגות הפועלים וחינך במטרה לשוויון, ציונות ואחדות. בית ספר שני נקרא "כללי" ובו למדו ילדים שהוריהם עסקו במסחר ומקצועות חופשיים. אני למדתי ב"זרם עובדים". כאמור המורים היו טובים מאוד והתייחסו לתלמידים בהרבה  אהבה. המורים הקפידו להוסיף לנו ידע כללי גם בנושאים שלא היו בתכנית הלימודים. קראתי ספרים רבים אותם החלפתי בספריית בית הספר, ספריה ציבורית, ספרים שהיו בספרייה  הביתית וגם החלפתי ספרים עם חברים. כמו כן נהגתי להאזין לתכניות ילדים ברדיו.

משפחה

משפחתי המורחבת (סבתות סבים ודודים) גרו ברובם בכפר יחזקאל. מדי יום שישי היינו נוסעים לבקר את המשפחה במושב. לי הייתה חוויה לבקר במושב ברפת, בלולים ובשדות. אהבתי את הביקור אצל סבא וסבתא. סבתא הייתה מכינה גבינות שונות מהחלב של הפרות ברפת. כמו כן במקרר היו תמיד מאכלי עוף קרים, ריבות תאנים, פרי הדר ועוגות שונות. סבא היה מלמד אותנו על פרשת השבוע וחד לנו חידות. הדוד שלי שהיה חקלאי, איש גבוה וחזק, נהג להתלוצץ איתי ולעשות מעשי קונדס כמו להושיב אותי על גב הפרות או על הסוס ולבחון האם אני מפחד. היינו עולים על גג הרפת לראות את היונים והגוזלים. בגיל מאוחר יותר רכבתי על גב הסוסה בשדות המושב.

כל הדודים שלי נלחמו במלחמת העצמאות ואהבתי לשמוע את סיפורי המלחמה שסיפרו אבי, דודיי וחברים שלהם.

להוריי יש ארבעה ילדים. שתי אחיות גדולות ממני איתן הייתי משחק בילדותי. הן גם שמרו עלי בגיל הצעיר. אחותי שמרה עליינו בגיל הצעיר ולקחה אותנו כאשר הייתה הולכת לשחק עם חברותיה. בגיל שש נולד אחי הצעיר שנקרא על שם דודי שנפל במלחמת העצמאות: אליק – אלכסנדר.

לסיכום היו לי ימי ילדות מאושרים וטובים.

הזוית האישית

סבא אורי: "הפעילות מאוד חיובית, שמח להקדיש מזמני להגברת הקשר עם נכדי". אני רוצה לאחל ליואב שימשיך בדרכו כפי שהוא ויוסיף ידע.

הנכד יואב: גיליתי דברים שלא ידעתי על סבא, נהניתי בעיקר משמיעת הסיפור. אני רוצה לאחל לסבא שיהיה בריא ושמח.