מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי סוזן נולדה בעיר ששמה ליון שבצרפת ב –  8.1943. 14 במהלך מלחמת העולם השנייה.

סבתא שלי נולדה למשפחה בת 15 ילדים, ובגיל 14 היא נאלצה לעזוב את בית הספר על מנת לצאת לעבוד ולפרנס את המשפחה. תחילה היא עבדה במפעל שמייצר שקיות ניילון, לאחר מכן עבדה במפעל שוקולדים ולאחר מכן במפעל שייצר מציתים. מכאן החלה לעבוד כתופרת וכל חייה עבדה בתחום עיצוב אופנה יחד עם אח שלה הבכור ושאר אחיה.

ילדות בצל המלחמה

במהלך מלחמת העולם השנייה הצבא הנאצי פלש לצרפת והגיע עד ליון, שם גדלה סבתא שלי. המדינה כולה התחלקה לשני אזורים, האזור הכבוש בשלטון הנאצים והאזור החופשי שם פעלה מחתרת שנלחמה נגד הצבא הגרמני. ליון נכללה באזור הכבוש.

בוקר אחד הגיעו החיילים הגרמנים לחברת הגז בו עבד סבא רבא שלי וביקשו לעצור אותו על כך שהוא יהודי, אך למזלו לא נכח באותו יום בעבודה. בעל הבית שלו שמאוד חיבב אותו מסר לו הודעה שלא יגיע יותר לעבודה ושיברח ביחד עם אשתו וילדיו על מנת למצוא מחבוא אצל משפחות נוצריות שהביעו רצון להציל יהודים.

אני רוצה לציין שאחיה הבכור של סבתא שלי לא הספיק לברוח ונעצר על ידי המשטרה הצרפתית והועבר למחנה ריכוז בפולין .

בתקופה הזו למרות כל הפחד והשנאה הרבה, צרפתים החביאו והצילו יהודים .למשך שנתיים מגיל אפס עד שנתיים, סבתא שלי חייה במקום מסתור עם ילדים נוצריים .

למזלה של סבתא שלי ומשפחתה כולם שרדו את המלחמה ואת השואה.

סבתא שלי היום בת 73 ועלתה לארץ ישראל בשנת 2003. אני חושב שלסבתא שלי הייתה ילדות לא פשוטה כי לקחו אותה מאימא שלה והחביאו אותה. היא עבדה בעבודות קשות מגיל 14 ולא הייתה לה ילדות רגילה כמו שיש לילדים היום.

הזוית האישית

סבתא שלי היום בת 73 ועלתה לארץ ישראל בשנת 2003. אני חושב שלסבתא שלי הייתה ילדות לא פשוטה כי לקחו אותה מאימא שלה והחביאו אותה. היא עבדה בעבודות קשות מגיל 14 ולא הייתה לה ילדות רגילה כמו שיש לילדים היום.