מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חייו של סבא רבא טוביה

סבתא ואני בגינתה בכפר מכבי
סבא טוביה ואחיו עם הכלב פופי
סיפורו של סבא טוביה על משפחתו, חלוציות, הגשמה, הקמת קיבוץ, מנוטעי המטעים הראשונים בארץ ישראל

בחרנו בסבא טוביה (אבא של סבתא) לספר דרכו על משפחתנו, הקמת הקיבוץ והחקלאות ופיתוח מטעי הפירות בארץ.

המשפחה בפזינוק

טוביה יום טוב ליפמן רייס בן נתן וצילה לבית גרוס נולד בשנת 1910 בפזינוק (פזינג), עיירה סלובקית. בעיירה היו 80 משפחות יהודיות שעסקו במסחר, מלאכה וחקלאות. אבא של סבא היה הזגג של העיירה ואמו צילה הייתה עקרת בית. לסבא היה אח צעיר בשם יוסף שנפטר בהיותו נער מדלקת קרום המוח (אז לא הייתה למחלה תרופה). בשנת 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה ואביו של סבא גויס לצבא. סבא עזר בפרנסת המשפחה: שמר על אחיו ויצא לעבוד אחרי הלימודים.

סבא גדל בבית מסורתי אבל לא פנטי (לא דתי קיצוני), אלא בית ששמרו בו את כל המצוות ובמיוחד את המצוות שבין אדם לחברו. הבנים (טוביה ויוסף) נשלחו לחלק אוכל שאמם הכינה לעניים בעיקר בסופי שבוע. אבא של סבא עסק בענייני בית הכנסת ובית הקברות וכל פעילות התנדבותית אחרת בעיירה. סבא רבא של סבא הקים את בית הכנסת בעיירה, בית כנסת שהרסו הרוסים אחרי שכבשו את צ'כוסלובקיה.

למשפחה היו מטעי תפוחים, אגסים, דובדבנים, כרם, שדות, דיר עיזים וסוסים. סבא עבד גם במטע וקטף פירות מן העצים, ויחד עם אחיו וחבריו מכרו את הפירות לתושבי העיירה.

בבית גידלו כלב שקראו לו פופי. הוא מאוד אהב את סבא ואחיו והלך אחריהם לכל מקום גם לעבודה במטעים ובשדות. יום אחד סבא טיפס על עץ דובדבנים כדי לקטוף פירות ונפל מהעץ. כשסבא נפל פופי הכלב ראה שסבא לא קם אז החל ללקק את פניו עד שהתעורר והשמחה הייתה גדולה.

  סבא ואחיו עם פופי הכלב

תמונה 1

הקמת "המכבי הצעיר" בפזינוק ורעיון המכבייה

בשנת 1926 נוסדה תנועת "המכבי הצעיר" שהייתה תנועה בת של תנועת ה"מכבי". זו הייתה תנועת ספורט לנוער היהודי. בשנה זו הוקם סניף של "המכבי הצעיר" גם בפזינוק וסבא עזר בהקמתו. בתחילת הדרך תנועת "המכבי הצעיר" התחברה לתנועת הצופים ולא הייתה תנועה ציונית פוליטית. במשך הזמן הפכה לתנועת נוער ציונית שרצתה למשוך אליה את כל בני הנוער היהודים ואכן רוב בני הנוער היהודים בעיירה הצטרפו לגדוד "המכבי הצעיר".

"המכבי הצעיר" בפזינוק עסק בהתעמלות מכשירים, אתלטיקה קלה, צופיות, עזרה למכבי האש המקומי וגם בפעילות ציונית. בנוסף גם לימוד עברית, תולדות ארץ ישראל, חלוציות ופעילות למען הקק"ל. באותן שנים כבר לא אפשרו ליהודים להשתתף באולימפיאדה אז עלה רעיון שגם סבא היה שותף לו לקיים בארץ ישראל מכביה שתהיה האולימפיאדה היהודית. הרעיון היה לקיים מכבייה כל ארבע שנים אליה יבואו ספורטאים יהודים מכל העולם.

כרזת המכביה הראשונה

תמונה 2

 המכביה הראשונה התקיימה בשנת 1932 בתל אביב ונמשכת גם בשנים אלו. "המכבי הצעיר" בפזינוק, שלחו משלחת ספורטאים למכביה הראשונה. חברי המשלחת התארחו בארץ בבתי חברי ה"מכבי" בתל אביב והשתתפו בתחרויות המכביה. לאחר סיום המכביה נערכו סיורים מאורגנים בארץ לחברי המשלחות. המשלחת שלנו סיירה בקיבוצי עמק הירדן, בעין חרוד, בים המלח, בטבריה ובחיפה.

כשהגיעו לירושלים ביקרו בכותל המערבי ובקבר רחל ונפגשו עם מנחם אוסישקין שהיה יו"ר הקרן הקיימת לישראל (הקק"ל) שעסקה בקניית אדמות לטובת ההתיישבות בארץ. בפגישה דרש אוסישקין להקים מגבית לגיוס כספים לגאולת קרקע להקמת כפר מכבים בישראל, בסך 10,000 לירות שטרלינג ונפרד מהמשלחת בברכה "להתראות במכביה הבאה". כשהמשלחת חזרה לאירופה התקיימו באנייה שיחות והוחלט שתנועת "המכבי הצעיר" תפעיל את המגבית לאיסוף הכספים בכל הארצות.

כרזה מהמכביה השנייה

תמונה 3

איסוף כספים להקמת כפר המכבי

לאחר ששבה המשלחת לאירופה הוחלט להפוך את תנועת "המכבי הצעיר" לתנועה חלוצית ולהקים לשם כך הכשרות שיכינו את חברות וחברי "המכבי הצעיר" לעלייה לארץ ישראל. סבא הציע לקיים את ההכשרה הראשונה בפזינוק ולשם כך הכין תכנית מפורטת שאושרה בכנס של "המכבי הצעיר" בווינה.

רבים מחברי "המכבי הצעיר" עלו לארץ ישראל ונוצרו קשיים בקליטתם לכן הוחלט בתנועה לשלוח את סבא לארץ ישראל כאשר יתקבל הסרטיפיקט הראשון. (סרטיפיקט = רישיון כניסה לארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי עם נישואים פיקטיביים). באפריל 1934 הגיע הסרטיפיקט המיוחל וסבא עלה לארץ. יחד איתו עלתה גם טרודה שיין כאשתו הפיקטיבית (אשתו בכאילו). בכדי לנצל את אישור העלייה לאדם נוסף נערכו "כאילו" נישואים וכשהגיעו לארץ הם נפרדו.

 סבא עם הוריו לפני שעלה לארץ

תמונה 4

ההחלטה לעלות ארצה הייתה לסבא מאוד קשה. הוא היה בן יחיד ועזר בפרנסת המשפחה. בסוף החליט סבא לעלות לארץ כי הרגיש אחריות לתנועת "המכבי הצעיר" בתקווה שיצליח להעלות גם את הוריו ארצה (ואכן בשנת 1939, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, הצליחו הוריו להגיע לארץ).

בתאריך 30.4.1934 הגיע סבא טוביה לנמל יפו ונסע לרעננה בסוס ועגלה. ברעננה ישבו חברי "המכבי הצעיר" שחיכו להקים קיבוץ, סבא התחיל לעבוד בפרדסים ברעננה.

 יום עבודה ראשון בפרדסי רעננה

תמונה 5

בינתיים הסתיימה בחו"ל מלאכת איסוף הכספים, לרכישת הקרקע עבור קיבוץ כפר המכבי, כך שבזמן המכבייה השנייה הם יכלו לדווח לאוסישקין על הצלחת המגבית. בכסף זה נרכשו 1,800 דונם שנמסרו ל"מכבי" העולמי בכדי להקים את כפר המכבי.

באביב בשנת 1935 במעמד חגיגי מסר מנחם אוסישקין את האדמה לנציגי כפר המכבי, על יד קיבוץ רמת יוחנן. לאחר מסירת הקרקע פנה סבא לאברהם הרצפלד – "אבי ההתיישבות העובדת" וביקש תקציב להקמת הקיבוץ. כמובן שלא היה תקציב, אז סבא נפגש עם אנשים נוספים במרכז החקלאי ובסוכנות היהודית (כולל עם ארתור רופין) בכדי לגייס כספים להקמת הקיבוץ. לבסוף הושג התקציב הדרוש בתנאי שבכפר המכבי יקלטו 40 עולים מגרמניה.

 מסירת הקרקע לקיבוץ כפר המכבי, משמאל מנחם אוסישקין באמצע סבא טוביה ולידו קצין בריטי

תמונה 6

הקמת הקיבוץ

בחודש אוקטובר 1936, הגיעו חברי הקיבוץ והילדים הראשונים לכפר המכבי והוקם קיבוץ חדש בישראל. כאשר גברו בעיות הביטחון ומדי לילה נשמעו יריות מהכפרים הערביים בסביבה (קסייר והושא), נפגש סבא עם דוד בן גוריון (שהיה יו"ר הסוכנות היהודית) ביקש ממנו כסף לצורכי ביטחון הקיבוץ כגון: נשק להגנה, בניית בית ביטחון לילדים, גדר מסביב למשק ועמדות הגנה. ואכן הבקשה אושרה ונמסרה על ידי אליהו גולומב, יעקב דורי ומספר מפקדי הגנה שהגיעו לכפר המכבי.

חברי הקיבוץ התחילו להקים ענפי חקלאות בין השאר נטיעת מטע תפוחים וכרם ענבים. סבא, יחד עם חבר מיגור הציעו לייסד את "ארגון מגדלי פירות" שיאחד את כל מגדלי הפירות בהתיישבות העובדת. סבא ראה בענף המטעים בארץ את ייעוד חייו. את החיבה לעץ ולצומח ינק מסבו ז"ל, ישראל גרוס. לאחר מלחמת השחרור גויס לעבוד ב"ארגון מגדלי פירות" שריכז את רוב תפקידי מועצת הפירות ושירות ההדרכה הקיימים היום. הוקמו תחנות ניסיונות, משתלות מסחריות, שירות הדרכה לנוטעים ופיקוח בבתי האריזה. בעבודה ציבורית זו המשיך סבא שנים רבות יחד עם ניהול המטעים והכרם בכפר המכבי ומילוי תפקידי גזברות בקיבוץ.

חברי הקיבוץ הביאו איתם תרבות יהודית דתית וחילונית עשירה מארצות מוצאם ושילבו אותה בחייהם בקיבוץ המתפתח בארץ ישראל. הם חגגו את כל חגי ישראל יחד בחדר האוכל או מחוצה לו ותפקידו של סבא היה לשיר את תפילות יום השישי והחגים. במשך שנים רבות שימש סבא כאחראי וחזן בית הכנסת בקיבוץ והכין את ילדי בר המצווה בקיבוצים רמת יוחנן וכפר המכבי לעלייה לתורה (בנים ובנות). לאחר סיום עבודתו של סבא במועצת הפירות, בגיל 74 חזר סבא לעבוד במטע האבוקדו בכפר המכבי. בנוסף סבא היה אחראי על פעילות "מועדון חמש" מועדון הגיל השלישי בקיבוץ.

סבתא רבתא מימי (ברכה)

סבתא מימי נולדה בברטיסלבה בתאריך 21.4.1913 להוריה טובה ומשה שניצר במשפחה ברוכת ילדים.

סבא וסבתא הכירו בקבוצת "המכבי הצעיר" בברטיסלבה, שם הייתה סבתא מתעמלת מצטיינת. סבתא מימי הלכה להכשרה ועלתה לארץ לאחר שנישאה בנישואים פיקטיביים בסתיו 1934 והצטרפה לקבוצה ברעננה ועבדה שם בסלילת כבישים.

סבא וסבתא החליטו להינשא אחרי שיעלו לקרקע בכפר המכבי. בתאריך 20.7.1937 סבא וסבתא התחתנו. באותו יום חתונתם, עד השעה 16:00 עבדו בקיבוץ, כי לא הפסידו יום עבודה אחד ובשעה 17:00 הם נסעו בעגלה עם סוסים ביחד עם עוד חברים לרב בקריית חיים ושם נישאו. סבתא מימי עבדה במטבח, במתפרה ובמכבסה. לסבתא מימי וסבא טוביה נולדו שלושה ילדים: עוזי, אבנר ורותי שהיא סבתא שלי ואיתה אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי. נולדו להם 10 נכדים ו-23 נינים (בינתיים).

סבא טוביה וסבתא מימי 

תמונה 7

הזוית האישית

שחר: לי היה מאוד כיף להשתתף עם סבתא שלי בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם חנה המדריכה של התכנית.

סבתא רותי: נהניתי להיפגש עם הנכד שלי כל שבוע וגם אחרי הצהריים ולתעד את סיפור משפחתי.

מילון

סרטיפיקט
רישיון כניסה לארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי עם נישואים פיקטיביים

פנטי
קיצוני

ציטוטים

”כשהגיעו לירושלים ביקרו בכותל המערבי ובקבר רחל ונפגשו עם מנחם אוסישקין“

”לאחר מסירת הקרקע פנה סבא לאברהם הרצפלד “

”בחודש אוקטובר 1936, הגיעו חברי הקיבוץ והילדים הראשונים לכפר המכבי והוקם קיבוץ חדש בישראל“

הקשר הרב דורי