מאגר סיפורי מורשת

שמי ברכה בוכריס, נולדתי בבית חולים קפלן, ברחובות בשנת 1956.

גדלתי במושב שדה עוזיהו, יש לי 5 אחים.

ילדותי במושב שדה עוזיה

למדתי בבית ספר במושב. אחרי בית הספר היינו באים הביתה קבוע. אמא שלי הייתה מכינה לנו אוכל, היינו אוכלים ואז היינו הולכים לעזור לאבא שלי בלול, ברפת, מכבסים כביסה ומקפלים כביסה. בערב היינו מכינים שיעורי בית ואחרי שיעורי הבית, אם סיימנו והספקנו, היינו משחקים בגולות, בחבל, מחבואים, תופסת וחמש אבנים.

אבא שלי היה מחמם לי ולאחים שלי מים על גז והיינו כולנו מתקלחים בגיגית, אחד אחרי השני, אחרי המקלחת היינו מתלבשים ומתארגנים לשינה. השינה לא הייתה כל כך פשוטה, היינו ישנות אני ואחיות שלי בחדר אחד ב – 4 מיטות. היינו ישנות ראש וזנב כי לא היה מספיק מקום בחדר. האחים שלי היו ישנים בחדר אחר במיטה אחת גם ראש וזנב.

עד כיתה ו' גדלנו כך.

כשהייתי בת 17 בערך, אבא שלי היה חולה מאוד, ולא היה מי שיפרנס את המשפחה אז אמא שלי אמרה לי לכי לעבוד, תעצרי עם הלימודים, את הכי גדולה בבית את צריכה לעזור לנו לחיות, ולפרנס את המשפחה.

יצאתי לעבוד ישר איך שאימא שלי אמרה לי, בהתחלה עבדתי בחקלאות, הייתי קוטפת עגבניות, מלפפונים, חצילים. אחרי תקופה קצרה חבר של אבא שלי סידר לי לעבוד בבית ספר במטבח, להכין אוכל לתלמידים שלומדים בבית הספר.

עבדתי בבית הספר במטבח 10 שנים, עבדתי שם ואז במשך השנים התחתנתי, ילדתי 2 בנות קראתי להם –רחל ומלי.

רחל נולדה בשנת-1978, ומלי נולדה בשנת-1980.

בזמן הזה גרתי בגבעת עזר שבאמונים. המצב הכלכלי בבית שלי השתפר, אבא שלי עבר ניתוח ולאחר מכן הרגיש הרבה יותר טוב. והאחיות שלי גדלו.

סבתא שלי באה מאיטליה, היא עלתה לארץ בשנת 1968, והיא נתנה לאבא שלי כסף ואמרה לו, תקנה בכסף הזה משאית ולך לעבוד. אבא שלי קנה משאית והתחיל לעבוד בחברת הובלות. וככה הוא המשיך לפרנס את אמא שלי ואחים שלי וחיינו טוב.

כשהתחתנתי, אני ובעלי גרנו בגבעת עזר, באמונים. כבר נולדו לי רחל ומלי ולאחר בערך 4 שנים נולד לי עוד ילד וקראתי לו אדיר הוא נולד בשנת- 1984.

בשנת 1985 בערך עזבתי את העבודה במטבח. אחרי כמה שנים עזבנו את גבעת  עזר ועברנו לגור בקריית מלאכי בשנת 1987.

גרתי בבית בקריית מלאכי ברחוב בר יהודה, 7 שנים.

אחר כך עברתי לגור בקריית מלאכי בבית קרקע ברחוב הוורדים.

בזמן שגרתי שם חיפשתי עבודה ומצאתי עבודה בוורסי, שזה היה אולם שמחות. גם שם עבדתי במטבח. עבדתי שם בערך 4 שנים.

אחרי שסיימתי לעבוד באולם, במטבח, נולדו לי עוד 2 ילדים קראתי להם שלום ומור. שלום נולד בשנת 1988, ומור נולדה בשנת 1990.

בשנת 1994 התחלתי לעבוד ב"בית מרפא גנים" שבגדרה –בית אבות, התחלתי לעבוד כמטפלת.

התחלתי לעבוד, גידלתי את הילדים בנחת גידלתי את כולם. כולם התחתנו והיום יש לי נכדים. עברתי לגור בבניין קרוב לבית קרקע שגרתי בו ברחוב הוורדים.

כיום אני עדיין עובדת באותה עבודה בבית אבות, מבקרת את המשפחה שלי, ומטפלת בנכדים.

הזוית האישית

סבתא ברכה: משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי עם הנכדה שלי גאיה אמיתי שלומדת בכיתה ו'. זהו סיפור חיי שהיה מגוון עם המון קשיים אך קבלנו הכל באהבה.  מקווה שתהינו  לקרוא את סיפור חיי .