מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חוויתי לידה מחדש כשעליתי לארץ בגיל תשע

סבתא כחיילת בצבא
אונייה לארץ
למדתי בבית ספר אלינס, בסוריה

שמי רחל. קראו לי בשמי על שם סבתי שם המשפחה גווילי לא מקורי. השם שונה בשנת 1963 עקב נישואים אני שלמה עם השינוי. שם משפחתי הקודם הוא שילוח, ייתכן שהמשמעות של שם משפחתי הוא משלוח יד. נולדתי בשנת, 1936בסוריה בעיר דמשק.

חוויתי לידה מחדש כשעליתי לארץ בגיל תשע

אני אחות אמצעית. קיבלתי תשומת לב מיוחדת. יש לי שבע אחים ואחיות. היה לי אח בשם חיים שנפטר ממחלה בגיל צעיר מאוד, האח הבכור אמנון עלה לארץ בגיל 13 התחנך בעליית נוער ואחרי הצבא הלך ללמוד באוניברסיטה וסיים עם תואר ראשון ואחרי תואר שלישי נהיה פרופסור ומרצה באוניברסיטה העברית, יצחק הוא האח השלישי אחרי הצבא הוא גויס לשירות הביטחון עד פטירתו,

אני עליתי לארץ בגיל 9. עליתי עם אחותי בגלל שהייתי ילדה קטנה היה לי קשה להיות לבד, בלי הורים. התחנכתי בעליית הנוער ואחרי שסיימתי י"ב התגייסתי וכשסיימתי צבא למדתי עבודה סוציאלית ועבדתי בעליית הנוער כעובדת סוציאלית. בתקופת עבודתי קיבלתי את הפרס של עובד עליית הנוער המצטיין ועובד ארצי מצטיין,

רבקה היא האחות אחרי עלתה לארץ יחד איתי בגיל 7 הלכה בכיתה י"א עברה ללמוד בטיפול ילדים והתגייסה לצבא בסיום הצבא היא ניהלה מעון ילדים.

חיים היה אמור להגיע לארץ יחד עם יצחק בהברחה והערבי שהיה אמור להביא אותם השאיר אותם באוטו וברח ועצרו אותם והביאו אותם לבית סוהר בביירות הקהילה היהודית שילמה שוחד והוציאו אותם והחזירו אותם לסוריה כעבור תקופה הוציאו את כל שאר המשפחה מסוריה והצליחו לעבור את הגבול וכל המשפחה התאחדה הוא למד, התגייס לצבא ביחידה מיוחדת ועם סיום הצבא עבד בשירות הביטחון גם עד הפנסיה.

לאה אחרי שעלתה לארץ היא למדה והתגייסה לצבא ואחרי הצבא היא למדה מקצוע התחתנה והקימה משפחה והיא לא עבדה יותר.

אלי הגיע כתינוק לארץ בילדותו הוא עבר את כל התהליך של גן ילדים ואחרי בית הספר התגייס לצבא ועבד במפעל למערכות הגנה ואת המקצוע למד תוך כדי עבודה.

עד גיל 9 גדלתי עם ההורים בסוריה ומגיל 9 עד הצבא גדלתי בפנימיות של עליית הנוער וזכורה לי במיוחד הילדות הראשונית במוסד האהבה. בסוריה כל המשפחה גרה בחדר אחד עם חצר ובה היו מטבח ושירותים משותפים.

לא היו לנו תחביבים מיוחדים היו לנו בסך הכל אבנים לשחק , שיחקנו קלאס ותופסת. בחורף היה לנו קר בגלל שלא היו לנו נעליים נוחות ותנאים נוחים ובקיץ כדי להתמודד עם החום ישנו בחוץ על הגגות. כילדים ברחוב היינו מתאספים ומשחקים בגולות, תופסת, מחבואים ועוד.

למדתי בבית ספר אלינס, בסוריה זכור לי מבית הספר שהיו מכים תלמידים שלא ידעו משהו כמעט כל הזמן עם מקל. למדתי בתיכון בקיבוץ מעברות למדתי שנתיים אהבתי מאוד את הלימודים והם היו עם הרבה חוויות ועבודה עצמית .

האירוע הכי שמח שאני זוכרת מגיל ההתבגרות היא שעליתי בתנועת הנוער ברגל למצדה. האירוע הכי עצוב שאני זוכרת מגיל ההתבגרות היה שאחד מבני הכיתה נפטר.

אחרי הלימודים חזרתי לעבוד בעליית הנוער בתור עובדת סוציאלית. בחרתי במקצוע זה בגלל שאהבתי לעזור לבני אדם מילדות השאיפה שלי הייתה לעבוד עם ילדים נהניתי מאוד מעבודתי. עבדתי במקצוע זה 35 שנה מקצוע זה מלווה אותי גם אחרי הפרישה.

המפגשים שאני הכי אוהבת הם המפגשים בערבי שבת, בחגים היינו ביחד עם כל המשפחה. באירועים כמו ימי הולדת. בדרך כלל כל החגים הם ביחד עם המשפחה המורחבת, צמודים למסורת, החג החביב עלי הוא ראש השנה בגלל שכל המשפחה המורחבת של שמונים נפש נפגשים בדרך כלל לכל תקופת החג באתר נופש כלשהו.

שירות צבאי

תמונה 1

בצבא כיהנתי כמדריכה בגדנ"ע כיהנתי כמדריכת נוער החוויה שהייתה לי הייתה השתתפות במשלחת של הצבא בצעדת של ארבעה ימים בהולנד וזאת הייתה חוויה יוצאת מן הכלל כי גם יצא לנו לפגוש שתי נשים שהסתירו בביתם את המורה שלי . הם לקחו אותנו לראות את המקום שבו הם הסתירו את המשפחה שלו וכל יום הם הגיעו לסוף המסלול עם זר פרחים. החוויה חיברה אותי עם הסיפורים של המורה והולנד.

  

תמונה 2

סבתא כחיילת בצבא

את בעלי הכרתי בעבודה. התחתנתי בשנת 1963, הייתי בת 27 התחתנו בבת ים לא הייתה מסיבה טרום חתונה. יש ברשותי תמונות מהחתונה. הייתי בת 27 ושמעון היה בן 29. יש לנו 2 בנים ובת יש לי 7 נכדים ונכדות איתם אנו בקשר טוב, ונפגשים לפחות פעם עד פעמיים בשבוע.

 תמונה 3

סבא וסבתא ביום חתונתם

בבגרותי יצאתי לחו"ל הרבה פעמים. הייתי בהרבה מאוד מדינות: הייתי בארצות הברית, רוסיה, צרפת, הונגריה, בולגריה, טורקיה, קפריסין, בריטניה, קנדה, איטליה, ספרד, אוסטריה, גרמניה, הולנד, שבדיה, נורבגיה, שוויץ, יפן, אוקרינה, סין, גרוזיה, דנמרק, אוזבקיסטן, קזכסטן, פורטוגל, בלגיה.

העיסוק העיקרי שלי כל השנים היה עובדת סוציאלית. אני אקדמאית, וחושבת שחשוב מאוד ללמוד זה נותן ביטחון לעתיד והרחבת אופקים. רציתי להיות מורה ובסוף עסקתי בעבודה סוציאלית. כיום

היום אני גמלאית. לאחר גיל הפרישה עוד עבדתי, עשר שנים ואחרי זה שנה שנתיים התנדבתי. מילאתי גם תפקידים ציבוריים, שליחות במדינות חבר העמים – נעלה 16. אני בעיקר אוהבת קריאה, תשבצים, חוגים למיניהם, הרצאות, סרטים. כל פעילות שהייתה הקשורה לפעילות חברתית אתגרה אותי תמיד. עכשיו אני חופשיה, לוקחת קורסים באוניברסיטה פתוחה. אני גם מתעמלת ושוחה. השנה אני לוקחת חלק בפרויקט הקשר הרב דורי יחד עם בעלי ועם נכדתי האהובה.

תשע"ה

מילון

העפילו
עלייה לארץ ישראל

ציטוטים

”הגשמת חלום“

הקשר הרב דורי