מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זיכרונות ממרוקו

אני, סבא וסבתא בתכנית הקשר הרב דורי
סבתא אתי בילדותה
העלייה ממרוקו ישירות למעברות בירושלים

שמי אלה מויאל מביה"ס הבילויים גדרה. אני בחרתי לספר את קורות החיים של סבא שלי.

סבא יוסי מויאל נולד בשנת 1958 בקזבלנקה שבמרוקו. סבא סיפר לי שבשנת 1961 הגיעו נציגים של הסוכנות היהודית ואמרו לסבא רבא וסבתא רבתא כי הם צריכים להתכונן לעלייה לארץ ישראל. סבא רבה מאיר מויאל שנולד בשנת 1930, היה מפורסם כספר שטיפל בחיילים האמריקאים. סבתא רבתא רנת שנולדה בשנת 1935 גדלה מגיל 12 ללא הוריה שנפטרו וגדלה אצל אחיה הבכור ושמו פרוספר  ונישאה למאיר בשנת 1955 בבית בקזבלנקה שבמרוקו.

לארץ ישראל וההתאקלמות במדינה הצעירה

בתחילת שנות השישים המוקדמות הודיעו למשפחה של סבא על העלייה לארץ ישראל. מאז התארגנה המשפחה והמתינה לעלייה עם מעט רכוש.

בשנת 1962 שנה אחרי, עלינו על ספינה שהובילה אותנו לאילת ומשם חנינו שלושה לילות ברחוב באילת עד שהנציגים של הסוכנות באו והעלו אותנו על אוטובוס לבאר שבע. לבאר שבע הגענו בערב והמשרדים של הסוכנות היו סגורים ואז ישנו עוד לילה בחצר כאשר סבא רבה עומד כל הלילה ושומר על סבתא רבה ושלושת האחים ושמם קובי, ויקי, סילבי ויוסי שזה סבא שלי.

היה מאוד קר בלילה, קור של הנגב. לסבא זכור שמישהי עברה בערב וראתה אותם ברחוב יושבים ומחכים למשרד שיפתח בבוקר. היא הביאה להם שתי שמיכות שיוכל להתכסות איתן בלילות.

כשמשרד הסוכנות נפתח בבוקר היינו הראשונים להתקבל ורצינו שיפנו אותנו לירושלים, זאת כיון האחות הקטנה התינוקת סילבי הייתה חולה בדלקת ראות ואמרו שרק בירושלים מזג האוויר מתאים לה. הפקידה לא הסכימה ורצו לשלוח את סבא וסבתא לדימונה או להישאר בבאר שבע. היה קשה מאוד, ומשמיים התברר שיש לנו דוד של סבתא רבה שהיה שוטר זוטר שקראו לו אברהם תורג'מן ולימים הוא היה סגן המפכ"ל ועשה הכל בשביל לעזור לנו לעבור לירושלים. וכן בשנת 1962 הגיעו כל המשפחה למעברות בירושלים שנמצאו בשכונת מלחה.

למעברות קראו אז אסבסטונים. לא היו שם מים חמים בברז, הכול היה צפוף ובשבת לא הייתה פלטה. כדי לחמם מזון הייתה "פרנה" (טאבון) שעשויה מחימר, כל השכנים היו מכניסים את הסירים של החמין ביום שישי בערב ובשבת בבוקר סבא היה הולך לקחת את סיר החמין שלו. היו מצבים שחלק מהמשפחות היו מתבלבלות בין הסירים וכל אחד היה לוקח סיר של מישהו אחר. למרות הכל הייתה אהבה חברית בין כל השכנים עד לרמה שדלתות הצריפים היו פתוחות והיה אמון הדדי ושמחה. היה שם רק גן ילדים אחד של חב"ד ושם סבי למד. כיום על שטח זה בנו את גן החיות התנכי.

בשנת 1965 עברנו לגור בבניין של שלושה חדרים אבל המשפחה התרחבה והיינו כבד שישה אחים, סבי היה בן 7 בזמן זה.

מגיל שבע, סבא, כל שנה היה מתחפש בפורים לזורו שסבתא רבתא הייתה תופרת לכל האחים תחפושות יפיפיות (לימים אבי הופיע בפסטיגל בתחפושת זורו).

בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים כאשר סבי היה בגיל שמונה. סבא היה בבית הספר חב"ד וכשנשמעה אזעקה המורים פיזרו את כל התלמידים לביתם. סבא היה במרחק גדול מבית הספר ובאזעקה סבא שכב על הכביש כי הגבול היה במרחק של ארבעה קילומטר, כיום זאת שכונת גילה שבירושלים. בתקופה זו לא היו מקלטים והם היו מתקבצים בדירות קרקע של השכנים. בלילה הייתה עוברת מכונית עם רמקול ומכריזה לכבות את כל האורות הירדנים מבית לחם ירו עליהם מכיוון בית לחם.

סבא זוכר שבגלל שהם היו משפחה מרובת ילדים בשלושה חדרים קטנים. סבא היה לוקח קרטונים קטנים והיה בונה מהם בית קטן עם חדרים וככה הוא הרגיש שהוא כבר עצמאי בגלל שהיה צפוף בדירה.

בגיל שמונה, לאחר מלחמת ששת הימים סבא היה במקהלה של בית הספר והיה הסולן של המקהלה. המקהלה הוזמנה להופיע אצל משפחות חללי ששת הימים וזה היה מאוד מרגש.

בשנת 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים וזה היה בהפתעה כי כולם היו בצום והם היו חייבים לרוץ למקלטים. סבא עבד בעיריית ירושלים במחלקת הביטחון ושם בתקופה זו המציאו את המשמר האזרחי בשכונות כהגנה על התושבים.

הזמן עבר ובגיל 13 סבי חגג בר מצווה במקלט שנמצא בקריית מנחם שבירושלים. סבי זוכר שלא היו אולמות ועשו לסבא את הבר מצווה ביחד עם ויקי אחיו של סבא שהיה קטן ממנו בשנה.  המשפחה והשכנים של סבא חגגו את בר המצווה.

בגיל 18 סבי התגייס לצבא ושירת בה"ד 4 ברמאללה. הוא היה בפלוגת מכי"ם. הוא שירת במשך שלוש שנים. בצבא סבי היה אחראי על אכסנת נשק וציוד לטירונים ודרגתו הייתה סמ"ל. כל חודש היו להם אימונים בשדות והם ישנו באוהלים.

בשנת 1978 סבא הכיר את סבתא אתי שנולדה בשנת 1959 ילידת הארץ בבית החולים "הדסה" הישנה, לסבתי יש שבעה אחים ואחיות. בשנת 1980, סבא וסבתא התחתנו בירושלים באולמי "אפיריון".

בשנת 1981 בירושלים בבית החולים "הר הצופים" נולד הבן הבכור ושמו הראל שהוא אבי. בשנת 1983 נולד הבן השני בירושלים בבית החולים "הר הצופים" ושמו אופיר הוא הדוד שלי.

סבתי אתי מויאל מספרת מזיכרונותיה על סבתא שלה, תמר שנולדה במרוקו:

"בביקורים המתמידים שלי והאהבה הגדולה שלי לסבתא שמעתי המון סיפורים על החיים במרוקו. סבתא תמר הייתה גרה בשכונה מאוד ותיקה שהבתים היו במערות גדולות שהיו מחולקים לחדרים,  ובעיקר הכלכלה הייתה מהטבע- גידלו כל מיני ירקות – גידול כבשים, עצי פרי, את החלב היו חולבים מהעזים ואת המים הייתה דואגת להביא מהבאר".

סבתא אתי הייתה באה המון לבקר ולעזור בעבודות הבית ובמיוחד אהבה להיות אצל סבתא תמר. לימים סבתא תמר התחתנה עם סבא חיים ושם במרוקו נולדו להם עשרה ילדים ומתוכם סבתא רבה חביבה אמא של סבתא אתי.

סבתא תמר, סבא חיים והילדים עלו ארצה בשנת 1952 וגרו במקור חיים שבירושלים. סבתא רבתא שלי התחתנה בארץ בשנת 1954 כאשר מלאו לה 19 שנה.

אמא של סבתי מספרת שהחתונה הייתה בבית בשכונת מקור חיים שבירושלים. עם השנים נולדו לסבתא רבה שלי שמונה ילדים ומתוכם סבתא שלי אתי. כיום סבתא רבתא שלי בת 82 שנה. אנחנו מתראים עם סבתא רבתה לעיתים וכל פעם מחדש היא נרגשת לראות אותנו הנינים וכמובן גם אנחנו מתרגשים לראותה.

סבתא אתי וסבא יוסי אהבו לשמוע את הסיפורים המרתקים ממשפחתם ומתרגשים להעביר את כל הסיפורים לנו הנכדים.

סבא יוסי וסבתא אתי בילדותם

תמונה 1

הזוית האישית

סבא: אני שמח להשתתף במפגשים של תכנית ה"קשר הרב דורי", זה הזכיר לי את העבר ואני מספר את הסיפורים בהתרגשות לנכדתי האהובה אלה, רציתי מאוד להעביר לה את העבר שלנו שהיא תלמד עליו ותדע מזה להתמודד עם העתיד. כיף לי לבוא כל יום רביעי לבית הספר ולהתחיל את היום עם חיוך ושמחה, לראות את נכדתי מתעניינת בעבר שלי.

סבתא: ראשית, תכנית "הקשר הרב דורי" , ריגשה אותי מאוד והחזירה אותי לסיפורי הילדות של סבי וסבתי במרוקו. במיוחד נהנתי להיות חלק בעבודה זו עם נכדתי היקרה! אני רואה בזאת חשיבות רבה בהרחבה בידע ובהשוואה לחיים היום!

אלה: אני מאוד אוהבת להיות במפגשים של תכנית הקשר הרב דורי, ללמוד כל מיני דברים חדשים על העבר של משפחתי, להתעניין ולהיות ביותר זמן איכות עם סבי וסבתי. כיף לי לראות איך סבי וסבתי נזכרים בעבר שלהם ומתרגשים כל פעם מחדש.

מילון

אסבסטונים
מבנים הבנויים מאסבסט, היו זמניים בתקופת המעברות.

ציטוטים

”סבא וסבתא אהבו לשמוע את הסיפורים המרתקים ממשפחתם ומתרגשים להעביר את כל הסיפורים הלאה.“

”כל מי שלא יודע על העבר של משפחתו לא ידע להתמודד עם העתיד“

הקשר הרב דורי