ויתורים בשם הציונות
קוראים לסבא שלי משה שפירו. הוא נולד בשנת 1939 בארגנטינה ועלה לארץ בשנת 1960.
אני רוצה לספר על סיפור העלייה של סבא שלי לארץ ועל ההתיישבות שלו בקיבוץ "בחן".
כשסבא שלי היה בן שמונה עשרה, הוא היה סטודנט לרפואה באוניברסיטה בארגנטינה.
בשעות הפנאי, הוא היה הולך לפעילויות של תנועות נוער יהודיות שמטרתן הייתה להעביר ל"חברה" היהודים הצעירים, את החשיבות שבציונות ובעלייה לארץ ישראל ואת החשיבות של ההתיישבות בה.
לאחר תקופה בתנועת הנוער החליט סבא שלי יחד עם כמה מהחברים הטובים שלו לעלות לארץ ישראל. הם קיבלו החלטה לא פשוטה לעזוב את הלימודים ולעלות לארץ ישראל. סבי וחבריו יצרו קשר עם אנשים מארץ ישראל המלווים את תהליך העלייה לארץ ישראל. סבא עלה לאנייה עם חבריו והפליג עד איטליה במשך עשרים יום ומשם במטוס לישראל. כשהגיע לארץ ישראל פגש אותו אחראי מעליית הנוער וחילק את הקבוצה לכל מיני קיבוצים בארץ.
סבא שלי נשלח לקיבוץ "בחן" וסיפרו לו שזה מקום שצריך לפתח אותו. סיפרו לו שיהיה לו שם חיים טובים, אבל בפועל מה שקרה היה שסבא הגיע לקיבוץ ונתנו לו צריף קטן, ומיד שיבצו אותו בעבודות בקיבוץ ביניהם רפת גינון ובפרדסים.
כעבור זמן שיבצו את סבא גם לשמירות ולשם כך עבר אימונים בנשק. השמירות בקיבוץ נחשבו לו כשירות צבאי. בהמשך סבא הפך לחובש קרבי עד סיום המילואים שלו בגיל חמישים ושתיים.
באותה תקופה בקיבוץ הוא הכיר חיילת, ולאחר תקופה הפכו חברים והתחתנו,.לאחר החתונה הם גרו בקיבוץ עוד מספר שנים, עד שעברו לקריית גת והקימו משפחה.
הזוית האישית
דביר – נהניתי מאוד להכין את העבודה. בזכותה נזדמן לי ללמוד על הסבי משה היקר שלא זכיתי ממש להכיר.
מילון
קיבוץ בחןקיבוץ שנוסד בשנת 1954 על ידי גרעין נחל ל תנועת "למרחב" יוצאי אמריקה הדרומית
ציטוטים
”נצלו את הזמן להיות עם הקרובים אליכם“