מאגר סיפורי מורשת

בחרתי לכתוב את סיפורו של אבי, בנו גולדנברג.

אבא שלי נולד ברומניה בעיר בראילה.

הוא גר עם אימו ואביו בבית צמוד קרקע, כשמספר בתי קרקע מקיפים חצר אמצעית ובכל בית גרה משפחה גרעינית נוספת הקשורה להוריו ומשפחתו. את ביתו חלק בשנותיו הראשונות עם אימו, ז'נטה ועם אביו, איזידור. הבית היה קטן ומט לנפול. שלוש החדרים שימשו את בני המשפחה למגורים .

הוריו של בנו בחתונתם

למרות המצב הכלכלי הרעוע הוא זוכר אהבה וקשר חם ששררו בבית. האווירה במדינה באותם ימים של תחילת מלחמת העולם השנייה והכיבוש הנאצי הייתה אווירה קשה שגרמה למשפחה רגשות קשים ותחושת מלנכוליה. באחד הימים, כשהיה בן ארבע לערך, אביו קנה או מצא לו אופניים משומשים והם יחד צבעו אותם והפכו אותם לשמישים. ההתרגשות הייתה גדולה עבור שניהם וזו זכורה לאבי כחוויה משמעותית בילדותו. ברבות הימים אביו נפטר .

סבתי ז'נטה גידלה את בנה (אבא שלי) לבדה תוך קשיים משפחתיים, רגשיים וכלכליים כבדים. האם נפטרה גם כמה שנים לאחר מכן. בעקבות הישארותו יתום מהורים עבר למספר שבועות לדודו שגר ליד ביתם אך בשל קשיי המשפחה באימוץ הילד, הועבר לבית יתומים שם שהה את כל תקופת ילדותו עד גיל 18.

התקופה בבית היתומים זכורה לאבי כחוויה חיובית באופן יחסי. אחד התחביבים של אבא שם היה לנסוע עם המדריך וחבריו  לנהר הדנובה ולדוג דגים. הוא המשיך לעסוק בתחביבו זה עוד שנים רבות לאחר מכן כשהיה כבר מבוגר,  נשוי ואב לילדים משלו.

בבית היתומים חייבו את הילדים ללמוד שיעור מוסיקה על כלי נגינה ואבי למד לנגן במפוחית. אומנם הוא היה תלמיד מאתגר שפחות שיתף פעולה בלימודים העיוניים, אך דווקא בשיעורי נגינה מצא את מקומו ואהב להתנסות בכלים רבים. במשך שנים רבות לאחר מכן עוד נהנו כילדיו להאזין לו מנגן שירים מוכרים משמיעה בלבד. הוא ניגן על כלים  מגוונים כגון מנדולינה, גיטרה, אורגן, אקורדיון וכמובן מפוחית.

הזוית האישית

תהליך התיעוד של סיפורו של אבי היה מרגש.