השירות הצבאי שלי – קורס מפקדות כיתה
שמי שושנה כהן, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי:
אחרי סיום כיתה י״ב התגייסתי לצבא, למחנה שמונים שליד פרדס חנה. באותה תקופה נמשכה הטירונות כ-3 חודשים. השנה הייתה 1966 ו"גבולות המדינה מיושבים על ידי קיבוצים, מושבים והיאחזויות נח"ל". היאחזות הייתה מקום בו שירתו חיילים בקבוצות שנקראו גרעינים, רובם היו בני עיר שמטרתם הייתה ליישב קיבוצים קטנים ולשמור על הגבולות בהיאחזויות, שהיו למעשה ישובים זמניים. אחרי הטירונות נשארנו לעוד שלושה חודשים כדי לעבור קורס מ"כיות. בסיום קיבלה כל אחת את המקום בו עליה לפקד על בנות. אני נשלחתי להיאחזות קציעות– מקום קטן ליד ניצנה שבנגב, מסביב לא היו בכלל ישובים מלבד בסיסים צבאיים. כיום יש שם בסיס ענק של חטיבת גבעתי (בה שירת אלעד) והוקמו כמה מושבים כמו: עזוז, קדש ברנע, מילקה ועוד…
"פס" (אישור יציאה מהבסיס) של סבתא שושקה
שבוע לאחר שהשתחררתי פרצה מלחמת ששת הימים, שבה התרחבו גבולות הארץ: כל סיני הייתה בידינו, בצפון – רמת הגולן, וירושלים שהייתה מחולקת ואוחדה לעיר אחת. כל הבקעה עד אילת נכבשה גם היא.
בקורס עברנו אימוני נשק, קורס חובשים, מסדרים וצעדות בבוקר ובלילה. למדנו להצדיע למפקדים ולהיות ממושמעים, ולהרצות בנושאים שונים מול בנות הקורס, כדי לקבל ביטחון בעמידה בפני קהל ובנות שאנחנו עתידות לפקד אליהן. גרנו באוהלים עם מיטות לא נוחות. כל בוקר עשו לנו מסדר, והכל היה צריך להיות מתוח ונקי. הסיוט הכי גדול שלנו היו השירותים בצורת בורות באדמה. היו גם מקלחות משותפות, שהיה אפשר להחליק על הרצפה שלהן בקלות. בדרך כלל היה זמן קצוב להתרחץ, כי אפילו כיבוי אורות היה חלק מסדר היום.
סבתא שושקה כחיילת
הזוית האישית
הנכדה ליה: נהניתי מתכנית הקשר הרב דורי ביחד עם סבתא שלי כי זה חיבר בינינו יותר, ולמדתי להכיר אותה לעומק, יותר ממה שהכרתי אותה קודם. נהניתי בעיקר בפעילות בה היינו במחשבים ושמענו שירים: סבתא ואני מצאנו הרבה שירים ששתינו אוהבות ומכירות את הזמרים, גם זמרים מהיום וגם זמרים מפעם. נהניתי גם שעשיתי לסבתא את הראיון כי למדתי דברים שלא ידעתי שהיא עברה בחיים, ואני מאחלת לה שנמשיך להיפגש ושרק תמשיכי להנות ולעזור לי.
סבתא שושנה: התכנית הזו נראית לי חשובה ומבורכת. אם הנכדים לא מאד סקרנים, אין אפשרות להושיב אותם בניגוד לרצונם, כי הרי ניחשב ל'"חופרים". מניסיון אני יודעת, שכשכבר מתעניינים, לא תמיד נשאר את מי לשאול. נהניתי מן המפגשים, לספר, לשמוע מהאחרים ולהיות עם ליה ביחידות!
מילון
עזוזשם של ישוב בנגב
קדש ברנע
ישוב (מוזכר בתנ"ך)
קציעות (היאחזות נח"ל)
קציעות (נודעה בתחילה גם כ"גבעת רחל") הייתה היאחזות נח"ל שהוקמה ב-28 בספטמבר 1953 במטרה להציב נוכחות ישראלית בשטח המפורז של פיתחת ניצנה. למרות שלאחר מבצע קדש בוטל המעמד המפורז של פתחת ניצנה, ההיאחזות המשיכה להתקיים בתקווה שהיא תאוזרח. אולם, לאחר מלחמת ששת הימים, משהגבול התרחק מהאזור ותשומת הלב להתיישבות נדדה לאזורים שנכבשו במלחמת ששת הימים, ההיאחזות ננטשה. (ויקיפדיה)
ציטוטים
”למדנו להצדיע למפקדים ולהיות ממושמעים“”גבולות המדינה מיושבים על ידי קיבוצים, מושבים והיאחזויות נח"ל“
