הרקמה שלא נגמרה
שמי יואב, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתי חנה לוי. סבתי חנה, נולדה בכורדיסטן בעיר סנדור, בשנת 1944, לבית משפחת יהודה. בשנת 1952, הם עלו לישראל. במפגשים סבתא סיפרה לי את סיפורי המורשת המשפחתית.
סבתי בצעירותי
הרקמה שלא נגמרה
לאחר שאמא של סבתי הלכה לעולמה, הייתה חלוקה של מספר חפצים של הסבתא רבתא שלי ובניהם הייתה רקמה. סבתי מיהרה לקחת אותה, למרות שהייתה לא גמורה, כי סבתא רבתא נפטרה והרקמה נשארה לא גמורה והיה חסר בה חלק. סבתי חנה, החליטה, שלמרות שהרקמה אינה גמורה, היא תשמור אותה אצלה בארון שישמר טוב.
מטפחת הראש של סבתא רבתא
החפץ השני שסבתי חנה שומרת הוא מטפחת ראש של אמא שלה. כמה שנים לפני שסבתא רבתא שלי נפטרה, היא יצאה לטייל עם בתה, סבתא שלי חנה. היא כל הזמן שמרה על מטפחת ראש זו. כשהן חזרו הבתיה מהטיול, סבת רבתא נתנה אותה במתנה לסבתי חנה.
לשני חפצים אלו יש ערך סנטימנטלי רב והם שמורים היטב בארון של סבתי.
הזוית האישית
יואב: אני נהנתי לעבוד יחד עם סבתי וללמוד עליה דברים שלא ידעתי.
מילון
סנטימנטליערך ריגשי של מישהו למשהו.