מאגר סיפורי מורשת

שמי אורנה שוסטר, נולדתי בשנת 1957 בעיר חיפה להוריי רחל (ריי) ויעקב מרום, אני בת אמצעית מבין שלושה ילדים, אחותי הבכורה שמה דינה ואחי הצעיר שמו עופר.

אבי היה בן העדה הבוכרית (שם משפחתו היה מרזקנדוף לפני שעוברת) אמי הייתה בת יחידה להוריה שהיו ממוצא אשכנזי, נישואים שבאותה תקופה היו פחות מקובלים. עם זאת אמי ואבי התקבלו באהבה במשפחות המוצא שלהם. הבית בו נולדתי היה ברחוב הס בחיפה. סבתי מצד אמי, סבתא קלרה, הייתה נגנית פסנתר בצעירותה ברוסיה, אבל בישראל היא ניגנה על אקורדיון. בימי ההולדת שלנו היא נהגה לנגן לשיר ולשמח את המשפחה בשירים מארץ מולדתה רוסיה. סבתי מצד אבי, סבתא חפציבה, הייתה אלופה בבישולי מאכלים מהעדה הבוכרית כמו פלוב, בחש, דושפרה. אהבתי במיוחד לעזור לה בבישולים במטבח מלא ריחות טובים ולהקשיב לסיפורי הרשל'ה שנהגה לספר לי. בהיותי בת שנתיים עברנו לגור במגורי העובדים בבית הספר הימי מבואות-ים, שם אבי היה מורה לימאות. למדתי בבית ספר יסודי בכפר ויתקין ובתיכון אזורי עמק חפר.

בהגיעי לגיל גיוס, החלטתי להצטרף למסגרת גרעין נח"ל לקיבוץ פלמחים, יצאתי לקורס חובשות. בתחילה שירתי במחנה גדי בבקעה ובשלב מסיום הועברתי לגדוד 50, נח"ל מוצנח. ביום ההתייצבות הגעתי לטרמפיאדה לבית סחור והמתנתי להסעה לבסיס. לידי עמד חייל במדי צנחנים, גבוה, נאה, ג'ינג'י התחלנו לשוחח… שמו היה צביקה, ומשם התחיל הקשר שהוביל לחתונתנו בתאריך 15/8/1978.

ביום נישואינו

קיבוץ יהל

צביקה היה חבר גרעין "תלם ניר" שהיה מיועד להקמת קיבוץ יהל בערבה. זהו קיבוץ המשויך לתנועה הרפורמית. הוא נבחר כנציג הגרעין להשתתף בסיור מקדים לקביעת מיקום הקיבוץ. בסיור השתתפו נציג מאיחוד הקיבוצים, שר השיכון אברהם עופר ואלוף פיקוד הדרום. הם נסעו לשטח על גבי זחל"ם וקבעו את נקודת ההקמה הראשונית של הקיבוץ בשפך נחל יעלון. הקיבוץ עלה לקרקע בשנת 1976. שמו נבחר מתוך המקורות: "..אם אראה אור כי יהל.." בטקס העלייה לקרקע נשתלו עצים ראשונים.

השטח היה שומם ומדברי, בתחילה לא היו מים בברזים והיו מתקלחים עם זרנוקים ממכליות מים. בהמשך נחפרה באר על ידי חברת מקורות ומי השתייה הותפלו. המבנים הראשונים היו אשקוביות, אלו יחידות של חדר ומטבחון, בחדרים היה ברז שתייה וברז שטיפה. הצטרפתי לקיבוץ כשנה לאחר עלייתו לקרקע, פגשתי קבוצת אנשים מלאי מוטיבציה וחלוציות. היו אסיפות קיבוץ עם וויכוחים אידאולוגיים סוערים, למשל על רכוש פרטי בקיבוץ – כן או לא? לינה משפחתית או לינה משותפת? ועדיין לא היו זוגות נשואים. היו ערבי שירה וריקודים, גיוסים, היו חברויות ואהבות חדשות.. אנחנו היינו בין הזוגות הראשונים שנישאו.

עם השנים נשתלו דשאים וגינות, מטעי תמרים, חממות פרחים, פלחה, שלחין. הוקם בית אריזה ורפת.. הפרחנו את השממה!

בעלי כחייל

אנחנו מפריחים את השממה 

הזוית האישית

הנכדה ליה: מאוד אהבתי את התכנית הזאת והייתי מאוד רוצה להמשיך אותה ואני אשמח לשתף את התכנית הזו לעוד ילדים.

סבתא אורנה: היה לי העונג והכבוד להיות שותפה לתכנית "הקשר הרב דורי". ליה היא נכדתי הבכורה שבזכותה הפכתי לסבתא. ליה היא ילדה מדהימה, יפה ומוכשרת בעיקר בתחום הריקוד והלוליינות. ליה ואני אוהבות לבשל, לאפות ביחד ולהכין מטעמים. הייתה זאת הזדמנות לזמן איכות עם ליה, לחלוק עמה סיפורים מילדותי ומחיי, לשמוע על חוויותיה עם בני גילה ובבית הספר. במפגשים המשותפים בכיתה עם סבים והסבתות הועלו נושאים של אז מול היום כמו תחפושות פורים, מוזיקה וספרים. היה מעניין לראות את ההבדלים בין הדורות, לצחוק ביחד וליהנות. תודה מקרב לב למורה עידית שניהלה וארגנה את התכנית כולה באהבה ובסבלנות!