מאגר סיפורי מורשת

שמי נחמה גולדבלט. שמם של הורי: יקיר ברני ואסתר ברני לבית רוטשילד יש לי 2 אחים. דוד המבוגר ממני בשנתיים נפטר לצערי בגיל 32 ממחלה ועוד אח צעיר ממני בחמש שנים, עוזי. הוא נולד לאחר המלחמה. נולדתי בישראל, תל אביב בשנת 1939 עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.

מלחמת העולם השנייה השתוללה באירופה בין השנים 1939-1945. שש שנים של סבל איום ליהודים הגרים באירופה. הסיפור שלי התרחש בשנת  1941, הונגריה.

דודתי, אסתר ברני, אחותו של אבי, התחתנה עם שרגא ונולדה להם ילדה. הם גרו בהונגריה.

בינתיים היטלר, שהיה המנהיג של הגרמנים יש"ו  וצבא גרמניה מתחילים לכבוש עוד מדינות באירופה: הולנד, ספרד, פולין, צ'כיה ועוד… את הונגריה הוא עדיין לא כבש.

"צבא הכפייה"

במקום לכבוש את הונגריה הוא עשה מן הסכם או סוג של ברית עם מלך הונגריה. והוחלט שבהונגריה לוקחים את כל הגברים מגיל 20-40 שנה להתגייס, ל"צבא הכפייה". צבא הכפייה הוא צבא שמכריחים אותך ללכת לשם. אתה כמו עבד, עובד בכפייה/בכוח… האנשים היו חייבים ללכת, אך הם ממש לא רצו כיוון שידעו מה מחכה להם שם… הצרות היו רבות.

היהודים, היו צריכים ללכת מהונגריה לרוסיה ולא נתנו להם נשק, אוכל או בגדים. ברוסיה, החיילים של "צבא הכפייה", עשו עבודות קשות. מעט מאוד אנשים ניצלו ויצאו בחיים  מצבא הכפייה. אחד מהניצולים סיפר לי: "אמרו לי לחפור עם הידיים בורות בשלג הקפוא" ועוד סיפורים קשים ממה שקרה לחיילים שם.

אסתר ושרגא

שרגא, בעלה של דודה שלי, היה צריך להתגייס לצבא הכפייה ואסתר דודתי פחדה שהוא לא יחזור, היא הורידה מהצוואר שלה תכשיט מזהב עם פנינה אמיתית, ואמרה לו: "קח את זה, זה יהיה הקמע שלך שישמור עליך" והוא יצא… כי לא הייתה לו כל בררה… אף אחד לא ידע כיצד יחזור, אם בכלל…

בסוף המלחמה, ביום אחד, הוא חזר. שרגא, הבעל של אסתר חזר בדרך נס. גם אח אחר של אבא ודודה אסתר, מישקה ברני ובשמו העברי יצחק דוד שגם ה,לך אתו יחד חזר בחיים. אח נוסף שלהם – אליהו ברני נפטר ולא הצליח לשרוד.

אני חוזר הביתה…

כאשר שרגא חזר הביתה להונגריה, הוא לא מצא את אסתר והילדה משום שכל הילדים בהונגריה נלקחו למחנות השמדה. שרגא היה חסר אונים וחפש אותם בכל מקום… הוא האמין שימצא אותם ולו בזכות הקמע שהיה שייך לאסתר.

כעת, נשאר לו רק הקמע. הוא שמר עליו כל הזמן… וקיווה שאולי יפגוש אותה… יום אחד הוא פגש את יצחק דוד אחיהם של אסתר ואבא שלי. שרגא  סיפר לו את הסיפור וכל מה שקרה לו מאז הלך… סיפר גם שהוא שומר על הקמע/התכשיט שכל כך יקר לליבו. יצחק דוד סיפר לשרגא שלצערו אסתר והילדה כבר אינן בחיים ולכן הוא ביקש ממנו להעביר את הקמע לאחיינית של אסתר. האחיינית זו אני, נחמה.

לצערי הרב, כל המשפחה ובתוכם אסתר והילדה ז'וז'י נלקחו יחד עם האחים והאחיות הצעירים להשמדה באושוויץ. זה היה בערב שבועות תש"ה.

אחרי המלחמה

כאשר  יצחק דוד העביר לי את הקמע בשמו של שרגא, הייתי בת 6. כל חיי שמרתי על הקמע ויש לו חשיבות רבה מאוד במשפחתי. עכשיו הקמע אצלי ואני אעביר אותו הלאה בבוא הזמן.

הבעל של אסתר, שרגא חי בהונגריה והתחתן בשנית. הוא עסק ברפואת שיניים בבודפשט. יצחק דוד חי את חייו בארצות הברית במיאמי ובא לבקר בארץ, אצלנו כל שנתיים…

הזוית האישית

נחמה: חוויה מרגשת, טובה ומעשירה את שני הצדדים. הסיפורים על השואה חשובים מאוד. התכנית מזמנת את המקום והזמן להעביר לדורות הבאים את מה שהיה פעם ולא יחזור עוד…

הדס, שירה מאור וחגית: חווינו חוויה מיוחדת מאוד. נחמה היקרה סיפרה לנו את סיפורה ובכלל העשירה אותנו על החיים פעם בצורה מעניינת מאוד. אנחנו לומדות ממפגשים אלו על הדבקות בחיים למרות הכל.