מאגר סיפורי מורשת

עלינו ארצה מפרס חמש משפחות ולקחו אותנו למעברת אוהלים בפרדס חנה. לאחר כחודש עברנו למעברת אוהלים מול הכפר הירוק ברמת השרון. לא היו שם כבישים, רק חול וחול… בקיץ היה חום אימים באוהל ובחורף היה מוצף וקר, ולפעמים האוהל היה מתמוטט והיינו צריכים להקים את האוהל מחדש ולעשות תעלות לניקוז המים מהאוהל. לאחר פרק זמן מסוים עברנו לצריף עשוי פח. בחורף היה כמו באוהל ואותו דבר גם בקיץ. במעברה הייתי בגן שהיה משולב עם גן טרום חובה. כול בוקר היינו עומדים בשורה והיינו מקבלים כף של שמן דגים. לאחר כשנה (בערך) אבא של סבי קנה בית קרקע בשכונת מורשה שברמת השרון.

 

למדתי בבית ספר יסודי והייתה בו כיתה למסגרות. בבית הספר לימדו אותנו לקרוא. בכיתה ו' לימדו אותנו את מקצוע המסגרות. לאחר יום לימודים היינו הולכים לקן של תנועת הנוער העובד והלומד. הייתי בקיבוץ גשר כשנה דרך הנוער העובד והלומד. בקיבוץ היה חצי יום עבודה וחצי יום למידה. בשעות הפנאי היה את המועדון ואת הבריכה או שהיינו מטיילים ליד נהר הירדן או שהיינו עולים להר כוכב הירדן (כוכו אל הווה [בערבית]). על ההר היה גר מאיר הר ציון, שהיה גיבור ישראל ונפצע באחת הפעולות הצבאיות. הייתה לו חווה לכבשים ועתיקות. לאחר מכן הלכתי לעזור לאבי בפרנסת המשפחה עד הגיוס לצבא. סבי הכיר את סבתי ולאחר תקופה של כשנתיים התחתנו ונולדו להם שני ילדים –  אבי ודודי.

 

בשנת 1965 התגייסתי לצה"ל לחיל השריון והייתי בקורס טנקים. אחרי שהשתחררתי מהצבא התחלתי  לעבוד במסגרות ובבניין. בקיץ הלכתי לים בהרצליה (בחוף השרון) ושם הכרתי את אשתי. לאחר כשנתיים של שירות במילואים בתור חרמשניק, השתתפתי במלחמת ששת הימים בחזית הדרום והגעתי עד לעיר סואץ. לאחר זמן המתנה מסוים חזרנו לרפידים שבסיני וישבנו בכוננות עד הסכם הפסקת האש. לאחר מלחמת ששת הימים התחתנתי ונולדו לנו שני בנים: ערן (הבכור) ואביך ניב. אחרי זמן מה, פרצה מלחמת יום הכיפורים וגייסו אותי באופן דחוף. ואז הגעתי  בערך 101 ק"מ מקהיר.

לסיכום:

אוהד: למדתי דברים חדשים מסבי אברהם.

אברהם: העבודה על הקשר הרב דורי עם נכדי אוהד הייתה מעניינת ונהיתי מאוד. הסיור בבית התפוצות היה מעניין מאוד. וגיליתי על אוהד דברים מעניינים. 

 

ליחצו כאן לצפייה במצגת של אברהם