מאגר סיפורי מורשת

סבתא דרורה שכטר נולדה בישראל בשנת 1948 בחיפה.  משתתפות השנה בתכנית הקשר הרב דורי. סבתא מספרת לנעמה על מורשת משפחת סלצקי.

סבא שמואל מרדכי סלצקי נולד בשנת 1885 בשרשב אז רוסיה היו לו 3 אחים ושתי אחיות. הוא גייס לצבא הרוסי וסבל מאנטישמיות והצליח לברוח לארה"ב בינואר 1906. סבתא חנה נולדה בשנת 1888 בפרוזנה אז רוסיה. אביה היה שוחט בודק בעירייה שלהם. גם היא ברחה לארה"ב ב-13 בינואר 1905 כשהיא בת-17.

סבא מרדכי וסבתא חנה נפגשו באספה ציונית, התאהבו והתחתנו ב-16 בפברואר 1908. סבא היה ציוני גדול וסבתא הייתה צריכה להבטיח לו בנישואין שהיא עולה איתו לארץ ישראל. במשך השנים סבא מרדכי עבד בחנות נעליים וקנה אדמות בעמק יזרעאל.

סבא מרדכי תמיד אמר שהוא יהיה איכר ויעבוד את האדמה וזה מה והיה תמיד שמח בחלקו. כולם חשבו שסבא השתגע שעזב את אמריקה ונסע לשממה בארץ ישראל. משפחת סלצקי היגיעה בפסח 1924 למושב בלפוריה ביחד עם 7 בנות. הימים הראשונים היו קשים ביותר הוא לא קיבל את הבית שהובטח לו ומשפחתו בת 9 נפשות נכנסה לצריף קטן. מיד החלו את ההכנות לסדר פסח החלוצים התכנסו סביב החלונות וכמובן הוזמנו הביתה לסדר.

באוגוסט שנה זו נולדה בבית החולים בחיפה בת 8 במספרה יפיפייה, ושמה בישראל שולמית. זאת הייתה סבתא רבא שלי.

כאשר הסכימה סבתא חנה לעלות לארץ ישראל הבטיח סבא מרדכי לבנות לה שיהיה יפה ומודרני. עם מרפסת אם מדרגות ועציצי פרחים. הבית בבלפוריה דמה בדיוק לבית העירייה בפילדלפיה. בית זה באמת היה פיצוי לכל המשפחה ותמיד היה מלא אהבה, ריקודים ושמחה. אורחים ואורחות היו ממלאים אותו. סבא הפך את הבית היפה לבית מלון וגם שם ניתן לו: "נלינה בכפרים נשכימה לקרמים". חשב שבדרך זו יקל על פרנסת המשפחה. 

כשסבא הגיע לארץ מימש את חלומו והפך להיות חקלאי ללא ידע מוקדם. השנים היו קשות סבא היה חקלאי קשה יום. בחורף בבוץ הכבד של העמק שקוע עד הברכיים. בזמן החליבה ישב על שפרף כשהדלי בין ברכיו ולקול החלב הקולח נשמע כמחבר מילים לשיר.

השנים היו קשות, תמיד לקראת שבת השולחן היה ערוך ונרות על השולחן, בני הבית היו לבושים חגיגי. את מסורת החגים משתדלים להעביר לכל בני המשפחה. משתדלים כולם להיפגש ולחגוג את ראש השנה וליל הסדר בבית משפחת סלצקי. בית זה נשמר עד היום, ומדי שנה בחופש הגדול, כל הילדים ישנים ונהנים בקייטנה של שבוע ימים.

איש ספר היה ואהב לכתוב את זיכרונותיו ולחבר מילים לשירים. גאוותו הגדולה ומקור כוחו הייתה משפחתו. היה מנהיג באופיו ובעל כישרון שידע לנווט את המשפחה. בבית הכנסת נשמע קולו ברמה בשבתות ובחגים. הוא חלק את ההקפות והשמחה הייתה רבה. קול השירה נשמע מרחוק

במשפחתנו, אנו ממשיכים במסורת ומתאספים בבית בפסח ובראש השנה: באים בני משפחה מכל הארץ לחגוג ולשמוח יחד.

העשרה

בלפוריה: "בלפוריה הוא מושב בעמק יזרעאל, 3 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא קרוי על שמו של שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור, החתום על הצהרת בלפור‏, ונוסד ב-2 בנובמבר 1922, במלאת 5 שנים למתן ההצהרה."

תשע"ה

מורה מובילת תכנית הילה פלדמן, מנחת תכנית ענבל ברגב