מאגר סיפורי מורשת

שמי יפה עמיאל, עלינו לארץ בשנת 1949 מטורקיה, הייתי אז ילדה בת חמש. הגענו ישר ליהוד. הגענו ליישוב, יהוד שהיה אז כפר ערבי בשם יהודיה. אחרי מלחמת השחרור קראו לכפר יהוד. גרנו בבית ערבי עם חצר ועצי פרי (תאנה, תות וגפן). היו לנו בעלי חיים בחצר: עיזה שנתנה לנו חלב בכל בוקר. עופות שהיינו אוספים את הביצים שלהם.

יפה כתינוקת

לאבא שלי קראו יוסף ולאימא שלי אסתר וגם סבתא רחל גרה איתנו. היינו שלושה ילדים, לאחי הבכור קראו לאון ולי קראו ג'ני. שינו את שמי לעברית לשם יפה ואחרי אחותי הקטנה, רבקה. שלושתנו עלינו מטורקיה, מהעיר איסטנבול ופה בארץ נולדה לי אחות נוספת, אחותי הצברית, בשם רחל. הורי היו ציונים לכן עלינו ארצה. בטורקיה אבי היה סוחר ופה  בארץ, הוא הפך להיות פועל בניין. אחרי שהוא הפך להיות פועל בניין, הוא השתתף בבניית כלבו שלום – מגדל שלום מאיר, בתל אביב, אחד הבניינים הגבוהים בארץ.

באחד הימים, הוא לא עבד, הוא נסע ליפו, ושם הוא קנה אופניים יד שנייה. הוא הגיע ליהוד רוכב על האפניים, ונתן לי אותם מתנה. בגיל בת מצווה, הייתי בת 12, קיבלתי מתנה אחת – שעון יד מסבתא שלי. בגיל הזה הייתי קמה בבוקר מוקדם, מכינה אוכל לעופות, ומחלקת מזון בתוך הלול לעופות.

כשבאנו ליהוד, אבא שלי קנה בית ערבי משכן, הוא שילם לו כסף תמורת הבית. קיבלנו חדר גדול כי היינו משפחה של שש נפשות.

קראו לי בשם ג'ני על שם סבתא, אימא של אבא. בילדותי היו לי שתי חברות טובות, פרידה וברטה. למדתי עם פרידה מכיתה א' עד ח', והקשר ממשיך עד היום. הקשבנו יחד לשירי ארץ ישראל. אני הייתי בתנועת הנוער העובד, ושם הייתה לנו להקת ריקודים ורקדנו ריקודי עם. ב-1 למאי, הוא חג הפועלים, רקדנו על במות. ביום העצמאות רקדנו בכל הבמות עם שירי ארץ ישראל. ביהוד היה בית קולנוע קיצי, ללא גג, ושם היינו הולכים לראות סרטים.

השאיפה שלי הייתה להיות חיילת בצבא. בגיל 17 הכרתי את בעלי, אברהם. יצאנו שנה, והוא אמר לי: "או צבא או אני?" זו הייתה אהבה גדולה, ויתרתי על הצבא והתחתנו. (הייתי בת 18). עד היום, היחסים שלנו טובים ואוהבים. אבל עד היום לא השלמתי עם העובדה, שלא שירתי בצבא, והבטחתי לעצמי שילדי ישרתו בצבא.

הכרתי את בעלי אצל הדודה שלו שהייתה שכנה שלנו. משם המשכנו לצאת לבתי קולנוע בתל אביב, לראות סרטים יפים. היו יחסים טובים עם ההורים, הם היו מקשיבים לנו ומתעניינים במה שעשינו. שמות ילדי: סוזי, בתי הבכורה ודרור. שמות נכדי: עילי ועדי עמיאל.

הזוית האישית

בבית הספר רמז, ביהוד, מתקיימת תכנית הקשר הרב דורי, גם השנה, בהנחייתה של המורה שרון גלר. אחת לשבועיים נפגשים סבים וסבתות עם נכדיהם הלומדים בכיתות ה' למפגש מהנה, חוויתי ומקרב.

התמונות מתוך אתר בית הספר רמז.