מאגר סיפורי מורשת

סיפור העלייה של סבתא חיה

קוראים לי חיה. נולדתי באיטליה בשנת 1949 ובשנת 1995 עליתי לארץ.

זה סיפור העלייה שלי

יום אחד אנזו (הבן שלי) נכנס למטבח ושאל אותי: "אם אני עולה לארץ מה את ולטיציה תעשו?" עניתי לו: "בסדר, גם אני ולטיציה נעלה איתך לארץ". אנזו הגיע לארץ שנה וחצי לפני שאני ולטיציה עלינו, בגלל שאמא שלך הייתה צריכה לסיים את לימודיה בתיכון.

הגענו לסוכנות לעלייה לארץ ואז אמרו לנו איזה מסמכים צריך למלא וביקשו מאיתנו לעשות בדיקת רופא. וברגע שהכל היה מוכן עלינו לארץ. לאחר כמה חודשים לטיציה רצתה לחזור לאיטליה וכמה ימים או שבוע לפני הטיסה היא פגשה את אבא שלך והגיעה למסקנה שהיא רוצה להישאר בארץ.

כשהגענו לארץ חוויתי קשיים רבים מכיוון הרגשתי בודדה והיו קצת קשיים בלימודי השפה למרות שלמדתי קצת עברית בבית הספר היהודי שברומא.

כשהגעתי לארץ החלטתי לגור בתל אביב ליד האוניברסיטה. עבדתי במכבסה ושם גיהצתי חולצות מכופתרות. לאחר שפוטרתי הייתי מטפלת של אישה מבוגרת מאיטיליה עבודה זו הייתה לי קשה מכיוון שהייתי מחויבת להיות אצלה 24 שעות כל יום. החלטתי לעזוב את העבודה ועברתי לניקיון בבית החולים איכילוב. העבודה באיכילוב הייתה קשה מאוד פיזית ולכן עברתי לגור בירושלים. בחרתי לגור בירושלים מכיוון ששם הייתה קהילה איטלקית מאוד גדולה. היה לי קשה עם המרחק מילדי. אך בירושלים היה לי טוב. בירושלים עברתי קורס טיפול בילדים ותינוקות לאחר הקורס פתחתי משפחתון. במשפחתון עבדתי 7 שנים. בירושלים הכרתי חברה טובה מאוד, והיינו מבלות את כל ימי השישי ביחד.

לאחר שבתי לטיציה הרתה וילדה, עברתי לגור ביוקנעם, כדי להיות קרובה אליה ולאחר מכן בקיבוץ. הגעתי לקיבוץ וגיליתי הנאה רבה עם ילדי ונכדיי, ומאז אני גרה פה, בקיבוץ.

הזוית האישית

שרון: נהנתי מהתהליך והסיפור היה מאוד מעניין.