מאגר סיפורי מורשת

דורה נולדה ברומניה בשנת 1932 לבית משפחת צולר בעיירה דורכוי.  לאחר נישואיה בשנת 1955 שינתה את שם משפחתה לדורה הושע. היא התחתנה עם פילו הושע ברומניה, ונולדו לה 2 ילדים ו-6 נכדים. דורה עלתה לארץ ישראל בשנת 1965 לעיר קריית גת. כאשר הם הגיעו לקריית גת דורה ומשפחתה לא התקבלו יפה והיה להם קשה עם השפה. דורה תמיד אהבה ילדים ולכן החלה ללמוד ברומניה הוראה, והייתה גננת מוסמכת. היא לימדהברומניה במשך 16 שנים. בארץ לימדה שנתיים, עד שהפסיקה משום שהתקשתה עם השפה.

כאשר דורה הייתה בת 7 החלו המהומות ברומניה ולכן עברה לגור בבית סבתה. השכנים שהייתה איתם בידידות טובה, הפכו עוינים אליה ואל משפחתה. "כאשר הנאצים עברו בשכונה שלי הם ירו לתוך ביתי, אני זוכרת איך הנאצים ירו על דלתותינו במסדרון, אך לא פגעו באף אחד". יום אחד מפקד המשטרה הגיע לשכונתינו ואמר שמי שיצא בידיים חשופות לא יפגע ומי שלא, אחראי לעצמו ולמה שיקרה לו. לאחר כמה זמן אחותי יצאה לבדוק שהכל בסדר, ולאחר שראינו שהכל בסדר יצאנו גם אנחנו.

גרנו אצל סבתי במשך שנה וחצי ואז לקחו אותנו לרכבת בהמות. משם הגענו לבית כנסת בעיר אטאקי  שברוסיה. בגלל כל המצב נוצר לי זיהום ביד ונאמר לי שכנראה יאלצו להוריד אותה, בסופו של דבר הזיהום חוטא והיד החלימה לגמרי. בסופו של דבר הגענו לגטו בעיר מוגילב שבאוקראינה. לאחר 3 שנים שבהן עבדנו וניקינו כבישים כדי לעבוד ולהתקיים, שוחררנו.

הסתיימה המלחמה. בגיל 11 דורה חזרה לביתה וגילתה שהוא נהרס. היא ישנה באכסניות בהם התארחו אנשים. בגיל 13 בחרה להתנדב בשומר הצעיר, שם הכירה את בעלה ולאחר מכן בשנת 1955 התחתנו.

דורה אוהבת לשחק משחקי קלפים ודומינו היא הולכת בימי ראשון ל"עמך" ונפגשת שם עם עוד ניצולי שואה. היא נפגשת פעם בשבוע עם ילדיה ומספרת שהיא הכריחה את ביתה ללמוד ולעסוק בהוראה. בארץ דורה התנדבה בבית המשפט ובביטוח לאומי. דורה מקבלת פעם ב-3 חודשים פיצויים מגרמניה. דורה אוהבת לחגוג ולשמוח ונהנית מהחיים.

הזוית האישית

במהלך השנה כשהגענו לדורה היינו מידי פעם מנהלים איתה שיחה על לימודנו ועל השבוע שעבר עלינו. דורה התעניינה מאוד ואף עזרה לנו בקשיים אישיים.