מאגר סיפורי מורשת

 העלייה מקולומביה לארץ ישראל

בקולומביה, מדינה בדרום אמריקה, חיו בשנות ה- 60 כ- 20 אלף יהודים מפוזרים בערים הגדולות.

בוגוטה עיר הבירה, הנמצאת בגובה 1,650 מטר מעל פני הים גבוה במישור בהרי האנדים. עיר יפה וגדולה, עם מזג אוויר נהדר, הרבה עצים וגנים והרים יפים מאוד מסביב לה.

בתקופה ההיא חיו בבוגוטה כ- 10 אלפים יהודים מתוך אוכלוסיה של מיליון וחצי תושבים בכל העיר.

בקהילה היהודית הקטנה היו פיעלויות מסורתיות, בחגים בעיקר, והיתה תנועת נוער אחת, השומר הצעיר.

החיים והפעילויות בקן היו מגוונים, כגון: מסיבות, טיולים, מחנות קיץ ותחרויות ספורט.

אני הייתי חלק מקבוצת נערים ונערות שהשתתפו בתנועה במשך מספר שנים.

בסיום בית הספר התיכון האמריקאי ב- 1963, החלטתי להצטרף לגרעין העלייה הראשון מיהדות קולומביה לישראל. הסיבה העיקרית היתה ציונית ולתרום לבניית ישראל. הגרעין שהתארגן לעלייה מנה 10 חברים: 6 בנים ו- 4 בנות. אני הייתי הבן הכי צעיר בקבוצה.

הקהילה והתנועה ערכו לנו מסיבת פרידה גדולה בתיאטרון גדול בעיר, בו השתתפו רבים מבני הקהילה, המשפחה ואורחים נכבדים.

מסלול הנסיעה היה מעניין מאוד. כיוון ששליח תנועת השומר הצעיר היה גם שליח הסוכנות, הוא סידר לנו נסיעה באונייה איטלקת (דוניזטי) שיצאה מצ'ילה עד איטליה.

עלינו לאונייה בנמל בואנה ונטורה באוקיינוס השקט. חצינו את תעלת פנמה. המעבר בתעלת פנמה היה מרשים. בהמשך, אחרי יום הפלגה הגענו לעיר קרטחנה בחוף האטלנטי של קולומביה. ירדנו לטייל בעיר ההיסטורית המוקפת חומות עד שהאונייה העמיסה אספקה ונוסעים נוספים לחציית האוקיינוס האטלנטי לכיוון אירופה. הקטע הזה של ההפלגה לקח בערך שבועיים בהם בילינו באונייה יפה עם הרבה פעילויות ואוכל איטלקי מעולה. הגענו לנמל באיים הקנריים (ספרד). עצירה קצרה וממשיכים לנמל ברצלונה, אחריו נמל ניס בצרפת ובסוף לנמל נפולי באיטליה, התחנה האחרונה בנסיעה זאת. ירדנו לעיר הותחלנו להתארגן לטיול בכמה ארצות באירופה לפני שניסע לישראל. שכרנו מיניבוס ונסענו להכיר את איטליה, שוויץ, בלגיה, הולנד וצרפת, וחזרנו לנפולי אחרי חודש לקראת הנסיעה לישראל.

פרק הנסיעה לישראל

אחרי הטיול בו היכרנו מקומות יפים וחשובים כמו רומא, פריס ואמסטרדם הגענו שוב לנמל נפולי. משרד הסוכנות היהודית שטיפלה בעולים ארצה שלח אותנו למלון קטן בעיירה קרובה עד להגעת האונייה שתיקח אותנו לישראל. זאת היתה האונייה "תיאודור הרצל" של צים. אחרי שבוע עלינו לאונייה עם עוד הרבה עולים, רובם מרומניה. ההפלגה נמשכה ארבעה ימים מאד מרגשים. ב- 15 לאפריל 1964 מוקדם בבוקר ראינו בהתרגשות רבה את הר הכרמל והעיר חיפה באור הזהב של הבוקר. סוף סוף הגענו!!

פרק ההגעה לקיבוץ יחיעם

אחרי שהאוניה עגנה ברציף בנמל חיפה ירדנו לאולם גדול שם היו שולחנות ופקידים של הסוכנות היהודית ומשרד הפנים אשר טיפלו בעולים החדשים. אחרי רישום הפרטים האישיים קבלנו תעודות זהות כחולות של מדינת ישראל. אספנו את המזוודות ויצאנו מהנמל. המתינו לנו שני חברים מיחיעם  שהיו מדריכי הקבוצה. נכנסנו לשתי מוניות ונסענו ברחובות חיפה לכיוון הצפון. בדרך לקיבוץ עברנו בקריות, עכו ונהריה שם פנינו מזרחה בכביש צר ומפותל שהוביל ליחיעם. לפני הקיבוץ ראינו מרחוק את המבצר וכשהגענו גם את הבתים ושאר המקומות שהיו אז. הובילו אותנו לחדר האוכל שם אכלנו צהריים עם חברי הקיבוץ. ואחרי זה לקחו אותנו לחדרים שלנו בצריפי עץ פשוטים עם שרותים משותפים .זה ביתנו החדש!

סוף סוף הגענו הביתה!

הזוית האישית

אלה: סבא היה לי ממש כיף לעשות איתך את העבודה של הקשר הרב דורי. סבא אריה: היה לי ממש כי לעבוד עם אלה ולספר לה את סיפור עלייה שליץ