העלייה ממרוקו ארצה
סבתי הקטנה ומסעה ארצה
סבתי מסעודה סבג, נולדה בשנת 1939במרקש שבמרוקו.
כשסבתי הייתה קטנה, הנאצים רצו להיכנס למרוקו, אך הם לא יכלו.
לפי האמונות הם לא יכלו, מפני שצדיקי מרוקו נקברו שם, ולכל התושבים הודיעו להסתתר, למקרה שהנאצים יעברו. סבתי ואחותה שמו כריות בחלונות, הסתתרו ושתקו.
סבתי מספרת ששנים לאחר המלחמה, בשנת 1956, היא עלתה דרך נמל מוסקבה באוניה. כולם פחדו והם הגיעו לנמל חיפה, משם הם פוזרו באוטובוסים לישובים בארץ, לצריפים שהיו מוכנים.
אחיותיה של סבתי מתו, אחת במרוקו, ובעלה עלה לארץ עם ששת ילדי. והשניה, מתה, גרושה בארץ, בלי ילדים.
כיום סבתי חיה בארץ עם תשעת ילדיה
הזוית האישית
עידו: לדעתי, סבתי עשתה את המירב שביכולתה כדי לדאוג שאימי, דודותי, ודודי, נהיה כאן היום. היא ניסתה להיזכר בכל פרט בסיפור ואני ממש מודה לה על כל מעשיה.
מילון
מרקשעיר מדברית בדרום מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס. העיר מונה כמיליון תושבים שרובם ממוצא ברברי. מקור אפשרי לשם העיר הוא מהשפה הברברית, שבה פירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים". העיר, המכונה גם "העיר האדומה" על שם צבעם האופייני של בנייניה. ויקיפדיה
ציטוטים
”שאסור אף פעם לוותר גם אם קשה ואתה לבד“