מאגר סיפורי מורשת

העבודה הקשה בזמן שלטון הבריטים

סבתא ברוריה נולדה בשנת 1944, כאשר בארץ ישראל שלטו הבריטים.

ההורים שלה היו חלוצים של תנועת השומר הדתי בפולין. הם עלו לישראל בשנת 1933 הכירו זו את זה על האונייה ואחרי שנה נישאו בחיפה. סבא וסבתא עבדו מאוד קשה לפרנסתם –סלילת כבישים, קטיף תפוזים ואחר כך בבית חרושת ליצור בלטות.

הבן הבכור אברהם נולד ראשון וסבתא ברוריה אחרי 5 שנים נולדה.

הם התגוררו בדירה קטנה של חדר ומטבח משותף עם שכנים, היו להם הרבה חברים שבאו כמעפילים מאירופה אחרי השואה וכולם באו להתארח בדירה הקטנה.

סבא התנדב להגנה וסבתא הייתה פעילה בארגון נשים דתיות שהוקם לעזרת הציבור בחיפה. חשוב היה להם לתת חינוך דתי ולכן דאגו להקים בית ספר דתי ותיכון דתי.

סבתא מספרת כי "בימי נעוריי הייתי מאוד פעילה בבני עקיבא כחניכה בשבט חלוצים ומדריכה של שבט שחל.

למדתי נגינה על חליל ואקורדיון ואהבנו מאוד לטייל בהר הכרמל ולקטוף פרחים יפים (היום זה אסור) וגם ללכת לים לשחות שחייה ולשחק פינג פונג.

את סבא דוד הכרתי במפגש של בני עקיבא ולאחר כמעט 4 שנות חברות יפה התחתנו. נולדו לנו שלוש בנות מקסימות אחת מהן זאת חני אימא שלי".

סבא דוד נולד בשנת 1943 כפליט בשוויץ.

ההורים שלו היו – ייטי וישראל מאיר שברחו מגרמניה שם הם היו אזרחי העיר ברלין.

את אחותו של סבא הם שלחו בנפרד עם אנשים ברכבת לבלגיה ושם הם פגשו אותה. אחרי זמן מה נאלצו לנדוד מבלגיה לצרפת עד שהגרמנים כבשו את ליון ב- 1943. היה להם הרבה כסף ולכן יכלו לשחד אנשים שונים כדי להינצל.

סבתא ייטי הייתה כבר בהריון עם סבא דוד ולכן בדרך חשאית עברו את האלפים הגבוהים לעבר שוויץ. כל הדרך רדפו אחריהם כלבים וחיילים וכאשר הגיעו לשוויץ שלמו כסף רב כדי שיאפשרו להם להיכנס.

את סבא ישראל מאיר הכניסו למחנה עבודה ואת הבת חנה העבירו למשפחה שהייתה צריכה לטפל בה בצורה יפה.  סבתא ילדה את סבי דוד ובקושי הסכימו לאפשר לאביו להגיע לברית מילה.

מאוחר יותר הם לקחו את חנה מהמשפחה שהתנהגה אליה באכזריות וכך הם חיו בציריך כפליטים עד שעלו לישראל בשנת 1945.

הם התיישבו בתל שלום יחד עם ההורים של סבתא ייטי וגרו שם עד שעברו לתל אביב בשנת 1961.

כיום סבא וסבתא גרים ברעננה, אני גר קרוב אליהם ונפגש איתם לעיתים קרובות.

הזוית האישית

היה ממש כיף להיות עם סבתא – כל יום שלישי היה ממש מהנה, למדתי מלא דברים חדשים על סבתא וסבא והיה נהדר. אני אוהב אתכם מאוד ומקווה שאני אזכה לעוד חוויה משותפת כזו נהדרת.