מאגר סיפורי מורשת

לסבתי קוראים רבקה ורשטיין ולאחר החתונה הפך לכהן היא נולדה בשנת 1950 בבית חולים נהריה ולאחר מכן עברה לקריית ביאליק עד כיתה ג' כל משפחתה היתה בחדר אחד אחותה והוריה. תחביבה היו לשחק ברחוב לרכב על אופניים ולטפס על עצים.

בגיל 18 היא למדה בבית הספר לאחיות בבית החולים רמב"ם, חיפה. היא עבדה במספר מקומות  שונים: במחלקה אורטופדית בבית החולים רמב"ם, אחות במרפאה בקיבוץ יבנה. במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים כרמל, אחות במרפאה בקיבוץ רמת דוד.

במלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973 שסבתי היתה בת 23 סבי וסבתי גרו באשדוד. סבא שלי נקרא לצפון רמת הגולן וסבתא שלי שהיתה בהריון מתקדם בחודש שמיני נסעה להוריה שבקרית ביאליק. היא עבדה כאחות מתנדבת במחלקה אורטופדית בבית החולים רמב"ם בחיפה, (מחלקה שעבדה בה לאחר שסיימה את בית הספר לאחיות) היא עבדה שם 24 שעות מסביב לשעון. המראות והפציעות היו קשות ביותר ובעיקר קשה היה לראות את המשפחות שבאו לחפש את יקיריהם בבתי החולים בתקווה שימצאו אותם בין הפצועים.

בתאריך 14.12סבתי ילדה את אימא שלי כשסבא שלי עוד היה בצבא. מאוחר יותר כשסבתי עברה לעבוד בקיבוץ, היא נחשפה לסגנון של עבודה שלא הכירה בבית החולים. בקיבוץ קיים קשר אחר עם המטופלים והמשפחה. עבודה בטיפת חלב, עבודה עם קשישים, ליווי לבתי חולים – עבודה מאתגרת וקשה מחוברת טלפונית למרפאה 724 ובנוסף עבודה פקידותית (של זימון תורים וכול הבירוקרטיה הקשורה בכך) הקושי הגדול ביותר היה בליווי החולה ובני משפחתו בשעותיו האחרונות. קשה במיוחד היה כשהדבר קשור בילדים.

היום סבתי גרה בטבעון ויש לה שלושה ילדים ותשעה נכדים היא בפנסיה, אבל היא מתנדבת פעם בשבוע במרפאה בקיבוץ גבת ולומדת על פלאי תבל ועל השואה במכללה, פעמים בשבוע ושאר הזמן הפנוי שלה היא עוזרת לדודה שלי שילדה לא מזמן תאומים. אני וסבתא שלי אוהבות לבשל ביחד

הזוית האישית

הקשר הרב דורי של טל אשכנזי וסבתא רבקה כהן