מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי נולד בבוקרשט ברומניה, ביולי 1945, מיד לאחר מלחמת העולם השנייה כבן בכור למוניקה וארמין פרייסלר. כעבור שנתיים נולד הבן השני קורנל. התקופה הזאת התאפיינה בתנאי מחייה מאוד קשים, עקב המלחמה ובנוסף עקב המאבקים הפנימיים במדינה בין הקומוניסטים למתנגדים להם להשתלטות על השלטון. עם תפיסת השלטון על ידי הקומוניסטים הוריו קיבלו עבודה והועסקו במשרד ממשלתי ושם נאלצו להחליף את שם משפחתם לשם רומני.

בשנת 1952, הם שינו מקום מגוריהם לעיר ברשוב (אז "עיר של סטלין") שם גרו עד שעלו ארצה בשנת 1973. סבא נשאר בארץ אך הוריו ואחיו עברו לגרמניה. סבא לא הקיר את סבא שלו מצד אמו שנפטר לפני לידתו ולא הקיר את הוריו של אביו מפני שנרצחו באושויץ לקראת סוף המלחמה. בשנת 1973 אחרי מלחמת יום כיפור הוא התחתן עם סבתי יעל, ילידת חיפה. יעל, סבתא שלי, נולדה בחיפה בשנת 1947 להוריה חנה ומאיר אורנשטיין.

בילדותו של סבי בבוקרשט הוא הלך למעון של המשרד הממשלתי בו הוריו עבדו  שהיה מאוד נחשב, עד לשנת 1952 שכל משפחתו עברה לעיר ברשוב וסבי עלה לכיתה א'. בברשוב, הם חיו באחד מפרברי העיר, אזור כפרי בו לא היו מוסדות תרבות ודת יהודיים והם היו המשפחה היהודית היחידה באזור. כתוצאה מכך, סבי לא נחשף ליהדות, אם זה מדובר על חינוך, תרבות או מנהגים וחגים.

עם כל העדר של אנטישמיות גלויה, סבי מספר על התחושה של זרות וחוסר שייכות שליבתה אותו בכל התקופה הזאת של חייו. רצח הסבים שלו באושוויץ גרמה לנטייה של אביו להחזיק את הילדים רחוק מכל מה שהיה קשור למלחמת העולם השנייה והשואה, כך שכל שידעו סבי ואחיו היה שחוץ מהוריו יתר המשפחה היו או בטרנסניסטריה או באושוויץ בכיתה א' עד ד' הוא הלך לבית ספר באזור מגוריו ומכיתה דל"ת עד כיתה ז' עבר לבית ספר מרוחק כשתי קילומטר ממקום מגוריו. אחרי כיתה ז' הוא המשיך ללמוד בבית הספר התיכון, בתוך העיר ברשוב עצמה. תקופת הלימודים הזאת בברשוב התאפיינה בתנאי מחייה קשים ובהכבדה יתרה של השלטון על כל מה שקשור בחינוך ובלימוד שכל מטרתם היה לשרת את האינטרסים שלו.

הלימודים התרכזו במקצועות מתמטיקה, פיזיקה, ספרות ודקדוק רומני. בגאוגרפיה למדו דברים בסיסיים וגם על ארצות העולם. היסטוריה למדו בעיקר היסטוריה אוניברסאלית עם דגש על צורה של התפתחות של החברה האנושית. בניגוד לחינוך בישראל החינוך הרומני היה יותר נוקשה, עם דגש על המשמעת. אחרי הבגרות סבא המשיך ללמוד בטכניון בבוקרשט במגמת כוח וחום. סבא לא נחשף לכל מה שקשור לציונות בן היתר בגלל חסימת כל ידע ואינפורמציה על ידי השלטונות. המפנה ביחס ליהדות וציונות קרה בעקבות האיום על ישראל לפני מלחמת ששת הימים. המפנה היה מאוד קיצוני וכתוצאה מכך עם סיום הלימודים ב 1969 סבא הגיש בקשת עלייה ארצה יחד עם כל משפחתו. ההיתר התקבל בשנת 1973 והם הגיעו ארצה, ביוני של אותה שנה.

עם ההגעה לארץ הם הועברו למרכז קליטה ואולפן בכרמיאל שרק התחילה להתפתח. בשביל הוריו ואחיו המלחמה הייתה מאוד טראומתית גם בגלל קרבה של כרמיאל לקו החזית ובנוסף בגלל חוסר ההבנה של הידיעות שנמסרו ברדיו ובטלוויזיה. סבא הבין שכדי להתגבר על פחדיו מהמלחמה היה צריך להעסיק את עצמו והתנדב לעבוד בתעשייה הצבאית בחיפה. בזמן שהיה במרכז קליטה הכיר את סבתי והם התחתנו בדצמבר 1973 ובספטמבר שנה לאחר מכן נולדה אימי.

בינואר 1974 התחיל לעבוד והעתיק את מגוריו לתל אביב. בספטמבר 1974 סבי התגייס לצה"ל. הוא שירת עד נובמבר 1974 בהתאם לתוכנית לעולים חדשים בעלי משפחה מעל גיל 27.

הזוית האישית

גלי: היה לי מאור כייף לשבת עם סבא ולראות אותו יותר מן הרגיל. למדתי קצת יותר על המשפחה שלי, למשל: למה סבא עלה מאוחר לארץ? איך הוא הכיר את סבתא שלי?