מאגר סיפורי מורשת

הורי, מרדכי לזר ומרים (לבית נייבידוביץ'), ילידי פולין, הכירו לאחר השואה בעיירה מזריץ' שם גר אבי לפני השואה. בתקופת מלחמת העולם השנייה היו שניהם במחנות ריכוז. לאחר שנישאו הם עברו למחנה פליטים בגרמניה ליד העיר ויידן. בתקופה זו נולדנו, אחותי בלה ואני.א

 

אחרי כשנתיים של שהייה במחנה הפליטים הגיעו למחנה גם אחיו ואחותו של אבי שחזרו מרוסיה לשם הם ברחו בתקופת מלחמת העולם השנייה. דודתי ובני משפחתה נסעו לארצות הברית ואילו הורי החליטו לעלות לארץ ישראל.

 

בדרכם לארץ הם עברו דרך צרפת ומשם באנייה "גלילה" הגיעו לחיפה ביוני 1949. מחיפה העבירו את המשפחה למחנה אוהלים בחדרה. אבא נסע לחפש מקום מגורים למשפחה. במהלך חיפושיו הגיע ליפו העתיקה ומצא שם חדר אחד עם חצר קטנה. אבא, שהיה אופה במקצועו, מצא עבודה במאפיה קטנה ביפו. שכרו היה נמוך מאד ועבודתו היתה בלילות.לאחר תקופה הוא החליט לעבוד בבנין בתור "שיפוצניק". בעבודה זו עסק שנים אחדות.

 

במשך הזמן אבא רכש חלקת אדמה בבת ים ובשעות אחר הצהרים נהג לנסוע לשם באופניו ובנה בית קטן. בשנת 1954 עברנו לגור בבית זה. ביתנו היה רחוק מכל בית אחר וסביבנו היו חולות. עם השנים ניבנו סביבנו בתים נוספים וכבר לא הינו לבד. במשך שנים אחדות אבא המשיך לבנות את ביתנו ובמחסן שהיה לנו הוא פתח חנות "כל בו" ומכר שם כל מה שהשכנים ביקשו לקנות: בגדים, כלי בית, מכשירי כתיבה, ספרי לימוד. במקום זה גרנו כ-15 שנים. לא היה לנו טלפון. גם חשמל לא היה אלא לאחר כ- 5 שנים.

באזור שבו גרנו ביפו לא היה גן ילדים. רק שנה יותר מאוחר התחלתי ללמוד בכיתה א'. כשהגענו לבת ים עברתי ללמוד בבית הספר שנקרא "ממלכתי א' ". כל בוקר הייתי צריך ללכת ברגל מרחק גדול בחולות כי לא היה לידנו כביש ולא היה לנו רכב. בבית הספר היסודי למדתי 8 שנים. אחרי כן עברתי לבית הספר התיכון "החשמונאים", בו למדתי 4 שנים במגמה ביולוגית.

 

בתקופת הלימודים בתיכון הצטרפתי לתנועת "השומר הצעיר". זו הייתה המסגרת החברתית שלי ועם חברים אלה ביליתי בפעולות בשעות אחר הצהרים ואתם יצאתי לטיולים.

אחרי תום הלימודים בתיכון התגייסתי לצבא. בתקופת שרותי הצבאי החיתה מלחמת ששת הימים. אחרי שהשתחררתי מהצבא למדתי כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בתום לימודי לתואר ראשון התחתנתי עם סבתא ציפי, שהייתה חברה של אחותי בלה, ועברתי לגור במושב צופית שם התגוררה סבתא.

 

סבתא ציפי נולדה בקפריסין במחנה מעפילים. כשהוריה הגיעו למושב אחרי שקמה מדינת ישראל היא הייתה בת חצי שנה. היא למדה בצופית בגן ובבית הספר היסודי. אחר כך היא למדה בתיכון כצנלסון בכפר סבא במגמה ביולוגית. אחרי הצבא היא למדה ביולוגיה לתואר שני באוניברסיטת תל- אביב. היא לימדה מדעים בבית הספר בצופית, בחטיבת בן צבי בכפר סבא ובמכללת בית ברל.

כשעברתי לצופית המשכתי ללמוד באוניברסיטה לתואר שני. בתקופה זו גויסתי למילואים לתקופה של למעלה מחצי שנה במלחמת יום הכיפורים. כשסיימתי את הלימודים עבדתי בפיתוח סינתזה של תרופות במפעל לתרופות "פלנטקס" בנתניה. לאחר כשלוש שנים של עבודה ב "פלנטקס" הקמתי בית מלאכה שבו בניתי עזרים ללימוד והוראת מדעים, בעיקר בתחומי הפיזיקה. את הרקע המדעי רכשתי במכון ויצמן ובטכניון בחיפה.   

 

עם השנים נולדו לנו שלושת בנינו. נתי נולד בשנת 1973, עמי נולד בשנת 1976 וגלעד נולד בשנת 1981. שלושת הבנים למדו בביה"ס היסודי בצופית ובהמשך ב-"עמי אסף" בבית ברל. לאחר שירותם הצבאי כל אחד מהם המשיך ללמוד על פי נטיית  ליבו. נתי למד הנדסת אלקטרוניקה, עמי למד לימודי ארץ ישראל וחינוך בלתי פורמלי. גלעד למד פיזיותרפיה.

 

בצופית היו לנו פרדס של קלמנטינות ופרדס של תפוזים. בתקופה זאת נטענו גם מטע אבוקדו. עם הזמן החלפנו את פרדס התפוזים לקליפים מזן "טופז". גידול מטעי המשק עבודה והשקעה רבים. לאחרונה כרתנו את פרדס התפוזים ובמקומו נטענו כרם זיתים.  

 

אחד הקורסים שסבתא ציפי לימדה במכללה היה גידול בעלי חיים. אכן, כל השנים גידלנו בחצר המשק בעלי חיים שונים. כדי לספק ענין לילדים גידלנו כלבים, חתולים, תרנגולות, ברווזים, ארנבות, חזירי-ים ויונים. הטיפול ב-"משק החי" כרוך בטיפול יום יומי ובהוצאות ניכרות. אחרי שנולדו הנכדים קיבלנו מספר עיזים וסבתא ציפי למדה להכין גבינות מחלב העיזים. בשלב זה יש לנו ששה נכדים חמודים ותלם הוא נכדנו הבכור, עמו אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי.

 

לצפיה במצגת לחצו כאן

 

תשע"ה