מאגר סיפורי מורשת

שמי איציק מתתיא, נולדתי בהרצליה ב 1981 למשפחת מתתיא. יש לי שתי אחיות: טל וגלית, אבא סמי ואימא רבקה. אני הבן הצעיר במשפחתי. בגלל שהיה הפרש גילאים גדול (9 שנים) בעיקר אחיותיי טיפלו בי אבל הקשר עם ההורים נהיה חזק יותר כאשר הייתי מבוגר יותר. יש לי שתי אחיות, גלית וטלי, אני זוכר שגלית מקלחת אותי ועוטפת אותי כמו חבילה והייתה צועקת בבית "חבילה הגיעה". ומטלי אני זוכר שהיא לקחתה אותי ללונה פארק.

גדלתי בעיר שבסביבתה היו בעיקר שדות. גרנו בבית של ארבע חדרים, עד שהפך להיות חמישה חדרים. היינו כחמש נפשות בבית. מיקום הבית היה במרכז העיר בשכונה שקטה, כך שהכל היה מאד קרוב ובמרחק הליכה. בית הספר היסודי היה מתחת לבית שהייתי קופץ עליו בדרכי, וכך הייתי מגיע תוך רגע לבית ספר. בגלל זה בכל בוקר הייתי אחראי לשמור לנו את המגרש כדורגל כדי לשחק. היינו הולכים מדי פעם עם סבא יצחק לבית כנסת בקצה הרחוב. סבא וסבתא שלי היו גרים קרוב גם הם, והייתי הולך אליהם כל יום חמישי לארוחת הצהריים הכי טעימה בעולם.

אני זוכר את המדליה הראשונה שזכיתי בה. הייתי ממש עצוב כי זכיתי במקום שני ולא במקום ראשון. הייתי בן 8 וחצי והפסדתי לילד שהיה גדול ממני בשנה. אני זוכר את זה במיוחד כי כל כך כעסתי על עצמי שהפסדתי, כך שהטחתי את המחבט שלי ברצפה ושברתי אותו. אחרי ששברתי את המחבט הייתי עוד יותר עצוב, כי ההורים שלי כעסו עלי ששברתי את המחבט. זאת הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שצריך לקחת דברים לא בכעס וללמוד מכל מה שקורה, כי כעס רק מתווסף ולא יפתור את הבעיה. קיבלתי את המדליה מהמאמן אשר ליווה  אותי במשך עשר שנים. החפץ עדיין שמור ב'מגירת הדברים המיוחדים' שלי.

המאכלים שהכי אהבתי היו פסוליה (תבשיל) עם קציצות ואורז שאימא שלי הייתה עושה ואת המרק מלוח'יה. גם מאוד אהבתי לאכול שבלולים שאבא שלי היה מביא מצרפת, ואני זוכר כשהייתי מסיים לאכול אותם הייתי מביא את הקונכיות לבית ספר. אני זוכר שנסעתי ליום כיף ועליתי על הקו הלא נכון, הייתי בן 8 ולא ידעתי לאן אני מגיע ונורא נבהלתי. אני אפילו לא זוכר איך לקחו אותי. אני זוכר שנסעתי למחנה אימונים באוסטריה של נבחרת הטניס, היה אפילו יום ששיחקתי במשך 10 שעות רצוף. הייתי שחקן טניס וזה היה התחביב העיקרי שלי מגיל חמש עד שש עשרה.

שירי ילדות ששמעתי היו שירי ארץ ישראל ושירי רוק אנד רול אמריקאים. אמא שלי הייתה שומעת שירי ארץ ישראל. כשהייתי קטן הייתי שומע מאבא שלי אלביס פרסלי, רוי אורבינסון. כשגדלתי בתקופת הנעורים הייתי שומע המון שירים של הופה היי וסימפלי רד. בגיל 13 התחלתי לשמוע רוק ישראלי כמו "איפה הילד", יהודה פוליקר ושירי רוק כבד וגראנ'ג, למשל מטאליקה, נירוונאה.

היה לנו ספים או מדרכות היה ששבש המון וגם סטנגה בחורף היינו משחקים גוגואים, קטרים באים, מחניים. שיחקנו את כל משחקי הכדור חוץ מכדור מים. שיחקתי בהכל, שיחקתי המון גם במשחקי מחשב שהיום נחשבים לישנים. ברוב המשחקים הייתי משחק עם השכנים שלי. היינו משחקים או בבתים שלהם או בבית הספר מתחת לבית.

התגייסתי לצבא בתאריך 27 בנובמבר 1999 לנח"ל. עשיתי טירונות בחורף, כשהקור היה ממש קשה. סיימתי את הטירונות בהצטיינות ויצאתי לחודשיים של "חופש": שיקום בבית מפציעה ברגליים. לאחר מכן חזרתי ושירתי במגדל תצפית בדרום עזה. באוקטובר 2000 התחילה האינתיפאדה השנייה שבמהלכה הוקפצנו לשמור על ציר המנהרות בירושלים ופאתי בית לחם. לאחר מכן יצאתי לקורס מפקדים וחזרתי לפקד על טירונים. שם הוצבנו בגזרת חלמיש, לאחר מכן יצאתי לקורס סמלים בכירים אותו סיימתי בהצטיינות והוא היה ממש כיף. חזרת ללוות פלוגת טירונים למשך שנה וחודשיים שבמהלכם היינו בתקופה ארוכה בחברון ובראש הנקרה. במסגרת התפקיד הייתי יושב במגדל, היה דלי מחובר לחוט והיינו עושים את הצרכים שלנו בדלי. בכל פעם שהייתי יורד מהשמירה הייתי יורד עם אף נפוח, כי כל פעם הייתי נרדם ומקבל מכה באף מהמשקפת.

הזוית האישית

התלמיד איתמר: נהניתי לשמוע את סיפורך, הוא היה מעניין והמאכל טעים מאוד!!!!!!