מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי בתיה מור יוסף, נולדתי בשנת 1955 בעיר חיפה, בישראל.

בחרתי בתמונה זו, מכיוון שכילדה מאוד אהבתי את חג פורים וכמובן להתחפש. כשבגרתי ועבדתי בביה"ס נהגנו כל הצוות להתחפש. תמונה זו מעלה בי זיכרונות מהילדות. בתמונה התחפשתי לחיילת, ושני אחיי לקאובויז (בוקרים). בתמונה זו נמצאת משפחתי היקרה – שלושה אחים ואמי היקרה. התמונה צולמה כשהייתי בערך בגיל 10.

כמובן בעבר לא הייתה אפשרות לצלם בצבע, לא היו מצלמות צבעוניות ובטח לא טלפונים חכמים עם מצלמה כמו שיש היום. לכן התמונה צולמה בשחור לבן.

בתיה, שלושת אחיה ואמה, 1965

בשנות השישים היה נהוג להתחפש לתחפושות מסויימות כמו למשל: שוטר, חייל, קאובוי, מלכת אסתר וכו'. היו תחפושות מהווי החיים או שתפרנו את התחפושות שלנו. היו תחפושות שאהבנו והכרנו, ולא כוכבי על וסלבים (ידוענים) כפי שהילדים מתחפשים אליהם היום.

נולדתי בשנת 1955, למשפחה מקסימה. היו לי שלושה אחים, לצערי הרב, אמי, אבי ואחי היקרים כבר לא בחיים. יש לי זיכרונות טובים מילדותי בחיפה. נהגנו לבלות בגן הזיכרון בחיפה ושיחקנו בכל מיני משחקי חצר. כיום לא כל כך מכירים את משחקי החצר ולא משחקים אותם.

סבתא בתיה והנכדה יעל ליד עץ הזית, 2020

הזוית האישית

סבתא בתיה: תכנית הקשר הרב דורי היא תכנית מאוד טובה שמהדקת את הקשר בין שני דורות, זאת הייתה הזדמנות להכיר צד אחר בחיי הנכדה שלי: את ההווי הבית ספרי, חברות לשכבה והזדמנות להכיר את הצוות המוביל את התכנית הנהדרת הזאת. יעל, אני מאחלת לך שאהבת הזולת, כבוד ויושר יהיו נר לרגלייך.

יעל: התכנית ממש חיברה בני לבין סבתוש, התכנית נתנה לי להכיר אנשים שלא הכרתי או שלא ידעתי עליהם את ההיסטוריה שלהם ועכשיו אני מכירה ממש טוב את המשפחה הגדולה שלי שלא ידעתי את ההיסטוריה שלהם. תודה למורות ויקי וגזית על היוזמה המבורכת.