מאגר סיפורי מורשת

לסבתא שלי היו חיים די משוגעים: קודם כל לא ידוע מתי היא נולדה,  וגם היא הייתה במחתרת הציונית!

אבל קודם כל קצת נספר עליה: סבתא חנה נולדה בבצרה שבעירק למשפחה עם 7 אחים ו- 2 אחיות כולל סבתא לשני הורים. לאביה קראו עובדיה ולאימא הלה. בבית הספר (שאגב, קוראים לו ׳אליאנס׳) היו לה המון חברים אבל גם את המנהלת היא זוכרת ממש לטובה. מה שהיא אכלה ביום יום זה עוף ודגים (היא יותר אהבה דגים). היו באזור שלושה בתי כנסת והיא גרה בשכונה יהודית. בנוסף, היו ליהודים מקומות מפגש, לאחד מהם קראו "שביבא".

אתם חושבים שלסבתא שלי היו שעות פנאי בילדותה? ובכן, טעיתם! לסבתא חנה לא היו שעות פנאי כי היא הייתה במחתרת הציונית בלי שהוריה ידעו על כך! היא גם למדה קרטה ואיך לדבר עברית, והפכה תוך זמן קצר למדריכה! כל המסיבות והטיולים שלה היו רק מטעם המחתרת! בשנת 1949היא ברחה לארץ ישראל עם המחתרת והשאירה את משפחתה בעירק לבד.

כשהיא הגיעה לארץ היא הרגישה כל כך טוב, גם לא היו לה כל כך הרבה בעיות בקליטה כי היא למדה עברית כבר בעיראק. הביאו אותה למעבורת בפרדס חנה וכך נגמר סיפורה המופלא של סבתא חנה.

הזוית האישית

הנכדה יהב: לי היה מאוד כיף לשמוע על העבר המדהים של סבתא שלי.