מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי זאב אפשטיין נולד בתאריך 1.5.1951 בקיבוץ רמת השופט בן לחנה ולייבל מייסד קיבוץ רמת השופט. זאב מספר על טיולו אחר הצבא לפני מלחמת יום הכיפורים.

לפני השיחרור מהצבא קיבלנו אני ועוד חייל אחד מקיבוץ מרחביה חופשת שיחרור בת שבועיים. החלטנו לעשות משהו לא שיגרתי החלטנו לנסוע לאילת באופניים. כל אחד הכין בקיבוצו את הציוד הדרוש ולהיפגש ביום ראשון בשבוע, בשבע בבוקר, בכניסה לחדרה.

ביום ראשון בבוקר קמתי מוקדם מאוד ושמתי את כל הציוד באופניים. והתחלתי לנסוע שעה נסיעה עם כל הציוד. שהאיר היום היה לי פנצ'ר גדול מאוד בגלגל הלכתי עם האופניים עד שהגעתי למושב בכביש הראשי לחדרה. נכנסתי לאחד הבתים וביקשתי דלי מים בשביל למצוא את הפנצ'ר. הם נתנו לי ארוחת בוקר עם כוס חלב, חביתה וסלט. הודיתי להם והמשכתי בדרכי.

נפגשתי עם הבחור השני חילקנו ביננו את הציוד בשביל שהמשקל יהיה שווה והתחלנו לנסוע. ביום הראשון בערב הגענו לקריית גת. הקמנו אוהל לצד הכביש ועשינו ארוחת ערב לסיום היום הראשון.

למחרת ביום השני לטיול ארזנו הכל והמשכנו לנסוע. עברנו את באר שבע,עברנו את דימונה ולקראת הערב הגענו לירידות של סדום. מאחר שהייתה עדיין שמש החלטנו לגמור את הירידות של סדום לפני החושך. טסנו בירידות במהירות אדירה. לקראת סוף הירידות עסקו בתיקוני כביש וחתכו את הכביש.

אנחנו, בגלל שנסענו בלי אור לא ראינו את השלט שמתקנים את הכביש והגענו בשיא המהירות לתוך התעלה בכביש. ברגע האחרון כשראינו את התעלה הבנו שאנחנו בצרות החזקנו את האופניים חזק וניסינו לעצור בכול הכוח אני הצלחתי לעצור בתוך התעלה והאופניים שלי התפרקו לחתיכות וכל הציוד התפזר על הכביש. החלטנו שלהיום זה מספיק ונעשה חניית לילה במדרון.

סבא שלי בדרך לאילת עם האופניים

למחרת בבוקר קמנו אספנו את כל הציוד תיקנו את האופניים והמשכנו בדרך לאילת. עברנו את חצבת, עברנו את אטבתה ועם חושך הגענו לאילת. התמקמנו על החוף הקמנו אוהל בין האופניים והסתלבתנו על החוף.

ביום חמישי בבוקר החלטנו שאנחנו חוזרים הביתה העמסנו את האופניים על גג האוטובוס וחזרנו הביתה. הגענו ביום חמישי אחרי הצהריים הביתה. בבית חיכתה לנו הודעה שעלינו לחזור לצבא כי עומדת לפרוץ מלחמה.

וביום שבת פרצה מלחמת יום הכיפורים.

הזוית האישית

ליאה: החוויה שלי הייתה נהדרת. קצת נדהמתי כששמעתי את הסיפור ועל ההחלטה לנסוע לאילת באופניים.