מאגר סיפורי מורשת

נולדתי במרוקו בתאריך 11.4.1948 למשפחה  ברוכת ילדים המונה 8 נפשות, כאשר אני הבכורה.

בשנת 1958 החליטו הורי לעלות ארצה זאת כי הייתה אנטישמיות קשה במרוקו. ההחלטה לעלות ארצה הייתה מהירה, ולכן לא יכולנו לקחת את כל הציוד שהיה לנו, והשארנו המון רכוש בבתים במרוקו. עלינו לארץ באוניה והשייט בה היה קשה מאוד.

כאשר הגענו לארץ התגוררנו במעברה, בצפיפות בתוך פחונים, בתנאי מחייה קשים, אך למרות הכל שמחנו כי אנו נמצאים בארץ הקודש.

בארץ חגיגת חגי ישראל קיבלו  משמעות מיוחדת, עבור הורי ומשפחתי, ועל אף המצוקה הכלכלית דאגו הורי לחגוג את כל החגים בדרך המסורתית והמיוחדת. אחד החגים המיוחדים היה חג המימונה. במרוקו גם המוסלמים השתתפו בחגיגות הממונה והיו מגיעים לבתים שלנו, היהודים, להתארח, בזמן שהיחסים אתם היו עדיין טובים.

חג הממונה וסיפורו הייחודי במשפחתי:

את המימונה חוגגים במשפחתי ובקרב עדות המזרח בצאתו של חג שני של פסח. במרוקו היינו חוגגים את חג המימונה בפאר ובשמחה על מנת לציין את צאת החג והכנסת החמץ חזרה. משמעות השם "מימונה" נובע מהמילה הערבית "מימון" שפרושה מזל והצלחה. בחג זה נוהגים לברך את כולם בברכה "תרבחו ותסעדו" שהפירוש הוא "תרוויחו ותהיו מאושרים". בחג זה נוהגים אנו לקבל אורחים וישנה חשיבות רבה לאירוח ולהתארחות אחד אצל השני, על מנת לברך ולהתברך. ליל הממונה מתאפיין בהשארת דלת פתוחה. אנו לא נוהגים להזמין באופן רשמי אנשים למימונה, אלא ידוע שכולם מוזמנים ביום זה אל כולם. אנו נוהגים לערוך שולחן גדול ומלא כל טוב החל מעוגות עוגיות, פרות יבשים, דברי מתיקה וריבות ביתיות שאני מכינה, ריבות גזר, ריבת חצילים וריבת תפוזים. עוד אנו דואגים להניח על השולחן כד גדול שמסמל את הפריון, והגנה מפני עין הרע. הסמל המיוחד של ערב זה הן המופלטות, אותן אנו נוהגים להכין באמצעות קמח ושמן שמרים ומים, וכאשר הן מוכנות, בעלי מורח דבש מגיש לכל אחד מהילדים והנכדים מופלטה, ומברך אותם בכל טוב.

הזוית האישית

תוכנית זו אפשרה לי העמיק את הקשר האישי שלי עם סבתי ולבלות איתה יותר זמו איכות כמו כן זה אפשר לי להכיר וללמוד על המקורות שלי