מאגר סיפורי מורשת

רחל  איזנברג בחרה לספר את סיפור חייה המתגלגל ומשתייך לבית הספר בו אנו לומדים ובו היא לימדה. אומרים נסתרות הן דרכי האל, רחל למדה בחדרה בבית ספר אחד העם. המחנכת רות רויכמן ז"ל לימדה את רחל במשך שלוש שנים. כיתות ו' ז ' ח '. היא הייתה דוגמה וסמל עבור רחל.

 

לימים נפגשו דרכיהם של רחל ורות, היא הייתה אמא לבן ובדרך לעוד אחד. רחל פגשה את רות כשהלכה לעבודה במשרד רואי חשבון. לאחר שיחה קצרה ודרבון אמרה לרחל:

מאחר וחיה בארצות הברית, סיימה את לימודיה בתיכון בקולאג' (משפחתה עברה לארה"ב ב1967). היא לא כל כך מצאה את מקומה שם, נסעה הלוך ושוב, עד שנישאה לבחור חדרתי וחזרה לגור בחדרה. היא החלה את עבודתה בבית ספר "הגורן" כמורה ממלאת מקןם, תוך כדי שהיא ממשיכה בלימודי ההוראה. סיימה את לימודיה ועבדה באופן קבוע בבית ספר "הגורן". במשך השנים היא הדריכה שתי מורות שעשו הסבה מקצועית. (מרינה ואילונה, שמלמדות עד היום בחטיבה). משנפתחה החטיבה, היא עברה לעבוד שם בהמלצתה של רות.

רחל ניסתה להעביר מסרים וחיזוקים לתלמידים דרך פתגמים באנגלית. דוגמאות:

if you can dream it you can do it

we will cross the bridge when we get to it

its nice to be important but it’s more important to be nice

you can’t control the wind but you can adjust your sails

don’t put all your eggs in one basket

the  present is a present

המסע לפולין של המורה רחל

ביקשנו מרחל לספר לנו על אירוע משמעותי שהיה לה בזמן היותה מורה. רחל בחרה לספר על המסע לפולין. רחל מספרת שמסע זה היה מיוחד עבורה מכיוון שגם ביתה הצטרפה למסע בהיותה בכיתה י'. בשבילה המסע היה מעין סגירת מעגל מאחר והוריה ניצולי שואה והיה לה את הצורך להגיע לשם במיוחד בגלל שגדלה על שני משפטים שאימה (שורדת מחנאות אושוויץ', בירקנאו ועוד…) נהגה לומר לה :" כף רגלי לא תדרוך בפולין" , והשני: "מי שלא היה שם לא יכול להבין".כמורה מלווה רחל הייתה אחראית על טקסים שם וכמובן הייתה לצידם של התלמידים. המסע היה קשה, מעניין, מרגש, ויחד עם זאת ממלא. זאת הייתה חוויה של פעם בחיים, היא אומרת, עם הרבה רגעי משבר, עצב וכאב.

   רחל מספרת שביום הזכרון לשואה ולגבורה, הצוות היה ערוך ללמד את הנושא ואנגלית. מערכי שיעור מיוחדים, סיפורים מיוחדים, עבודה בקבוצות, כל דבר שהיה יכול לתרום ולו במעט בנושא.