המושב השיתופי הראשון
נולדתי עם אחותי התאומה זיוה בשנת 1935 בישראל בעיר חיפה, להורים שעלו מבולגריה ב- 1934 עם ביתם הבכורה גילה, שהייתה אז בת 5 שנים.
אחי חיים נולד בטבריה אחרי 10 שנים לעלייתם. הורי גרו בחיפה בשכונת ג'בליה שבה שכנו כל חברי מכבי שבאו באותה תקופה מבולגריה ועם הורי הגו את הרעיון המושב השיתופי הראשון בעולם. הם עלו על אדמת כפר חטים בשנת 1936, אשר החלוצים מהעלייה השנייה, חומה ומגדל .
גדלתי על רעיון החלוצים, על עבודה שיתופית על הרבה עמל ויגע, על שמחת העמלים. "הידה נשף" הייתה קריאת השמחה שאחרי העבודה הקשה יוצאים בשירה ובריקודים, באולם המרכזי. הם חיו בלי מים במשך 7 שנים ובלי חשמל 12 שנים.
ולי "עת לשמוח ועת לעבוד ועת ללמוד" הולכים יחדיו כ- 18 שנים.
תקופת ילדותי הראשונה הייתה קשה ונהדרת! כל ילדי המושב חיינו בטבע "ילדי טבע" .
מילדות הכרנו כל צמח, כל עץ, כל פרח, ואת החרקים אמצנו כחברים. תמיד בקופסאות זחלו תולעים, פרפרים וחיפושיות. את בעלי החיים, הכבשים, הפרות, התרנגולות והסוסים האכלנו, השקינו ודאגנו להם באהבה.
כילדה וכנערה ועד היום אהבתי ואוהבת אני לרקוד ולשחק. בגיל 14 למדתי ריקודי עם, עמים ותנועה ולימדתי את חברי המשק כפר חטים. בניתי כוריאוגרפיה לכל הריקודים שיצרתי להצגות. בכל חגי ישראל אהבתי ואוהבת אני לשחק גם כן.
רמת התרבות הייתה גבוהה בכפר חטים. יצירות רבות של תיאטרון, קריאה תמה, המקהלה, כלי פריטה ותזמורת היו חלק מהלימודים שלמדנו בבית הספר בכפר חטים.
את השירות בצבא שירתתי כקשרית קרבית- שנתיים של נתינה לצה"ל, קשרית מורס, על חוט דיבור, כתבי-סתר וטכנאית מכשירי קשר, שלמדתי שבעה חודשיים בבה"ד 7 "בגבעה"/ הרבה ימים והרבה לילות של סדרות ויציאות בשטח, באוהלים ומסתינגים אוכלים, חפירות של מסתור והקמת אנטנות בשדה וביער. היה קשה אך גם כיף.
חזרתי למושב כפר חטים ואחרי שנת עבודה ובגן הילדים יצאתי עם אישי רד ונטורה לחיים עצמאים.
יצאנו לשנתיים כעובדי "סוכנות יהודית". אני רכזת חברתית המדריכה, "קראו לי" בעמקה, עולי תימן, ורד מפקד האזור "המעז". אחרי שנתיים בעמקה –המושב הפרטי בצפון שעלו ממערות תימן שלחו אותנו מתנועת המושבים לאשדוד, לעיר העתיד שנבנתה זה עתה.
אישי רד ונטורה עבד כמנהל לשכת העבודה הראשון ואני כגננת ראשונה. את בתי הראשונה אירית ילדתי ב-1957, חודש אחרי שהגעתי לאשדוד, uשבוע לפני שנהרס הגשר המגשר את אשדוד למרחב. היינו "במצור"/ שמחתי שהגעתי יומיים לפני מבית היולדות שברחובות.
את בתי יעל ילדתי אחרי 7 שנים "בקפלן", אז שם דבר.
יש לי שתי בנות ושלושה נכדים. אירית הגדולה למדה ב"גאולים", בית הספר הראשון באשדוד, ויעל למדה בבית ספר "שקמים" באזור ו'. שתיהן גמרו תיכון ושתיהן שירתו בצבא, ויצאו לעצמאותן. אירית חזרה לכפר חטים, בו גדלתי ויעל כאן איתי באשדוד.
שלושה הנכדים גדולים ויפים, מור ,שירן, מבתי הגדולה אירית, שירתו בצבא ואלמוג מבתי יעל, לומד בחטיבת הביניים במקיף ז' בכיתת מופת.
מאחלת אני להם ולנו ולכולנו הרבה בריאות והצלחה ובכל דרכי חייהם אמן!
עבדתי 10 שנים ב"ארגון אימהות עובדות" מטעם משרד החינוך, 10 שנים קשות מאד מספקות עם 48 – 54 ילדים בכיתה ועם הסייעת הנמרצת זיוה אוזן, שהייתה איתי כיד ימיני.
פתחתי גן פרטי כ- 12 שנים ואז חזרתי ל"א.א.ע" הפעם בשם "נעמת" לעוד 15 שנות עבודה.
מילון
כפר חטיםמושב השיתופי הראשון שקם בארץ ישראל והראשון ביישובי חומה ומגדל (ויקיפדיה)
ציטוטים
”מילדות הכרנו כל צמח, כל עץ, כל פרח, ואת החרקים אמצנו כחברים“