מאגר סיפורי מורשת

החלטנו לבחור בסיפור זה כי יש בו גם קשר וזיקה לסיפור כיבוש הארץ ע"י הבריטים. בנוסף זו דרך להנציח ולספר את סיפורו של יצחק אלבלדה שלא היו לו ילדים וממשיכי שמו. 

חלק מהשאלות שעניינו אותי עם נושא זה היו: ממי ואיך קיבל את המדליות? מה קרה לו כאן בארץ בתקופה ההיא? מהיכן הגיע ערכת הקפה המיוחדת הזו? איפה סבתא מצאה את המדליות ואת הערכה? תיעוד מורשת בתהליך למידת חקר.

 

שמי רחל עובדיה, נשואה לסלומון עובדיה, אימא לשני בנים וסבתא לשישה נכדים. 

 

אמי הייתה בת זקונים והיו לה 5 אחים ואחיות. כל המשפחה גדלה בצ'נקלה ובאנקרה שבטורקיה. אחיה הבכור של אימי, יצחק, שהיה גדול ממנה ב-20 שנה, היה לו סיפור חיים מיוחד ומעניין. במלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 גויס יצחק לצבא העותמאני. הוא נשלח לפלשתינה (ארץ ישראל), שם שהה כ- 5 שנים. בשנת 1919 חזר לטורקיה לאחר שנחשב כנעדר כי לא יצר קשר עם משפחתו. יצחק חזר פצוע בכתפו ונשאר נכה בעקבות כך. מסיפוריו למדנו שנפל בשבי הבריטי ומאוחר יותר חבר לכוחות הבריטים בארץ. היה לו מספר חרוט על ידו וסימן של מגן דוד אבל הוא לא שיתף וסיפר מהיכן ואיך קיבל זאת. הוא תמיד היה מספר שחלומו לחזור לארץ ולגור בקיבוץ, כנראה שביקר או חי בקיבוץ כשהיה בארץ.

 

בשנת 1934 היהודים גורשו מצ'נקלה לערים אחרות. חלק מהמשפחה הגיעה לאנקרה, ביניהם גם יצחק ואשתו. ליצחק ואשתו ג'ויה לא היו ילדים ולכן אני ואחותי לאה היינו כמו הנכדות שלהם. כשהיינו מגיעות לביתם, ג'ויה הייתה מכינה קפה טורקי בערכת הקפה המיוחדת שהייתה ממלאה את כל הבית בריח קפה טורקי. בשנות ה-60 נפטרו יצחק וג'ויה באנקרה ויצחק לא הגשים את חלומו לעלות לארץ. אימי לקחה חלק מהחפצים האישיים ובעלי הערך הסנטימנטלי עבורה ביניהם את ערכת הקפה והמדליות.

 

הורי ואני עלינו לארץ ב- 1970. עד ליום פטירתה של אימי לא ידענו על קיומם של החפצים הללו. רק לאחר מותה של אימי גיליתי את ערכת הקפה וגם את המדליות שעד לאותו זמן לא ידעתי שהיו ברשותה. שמחתי למצאו את ערכת הקפה שהזכירה לי את תקופת ילדותי. הופתעתי למצוא את המדליות. בתחילה חשבתי שהם לא שייכות לדוד יצחק אך לאחר שהתבוננתי בהם מקרוב גיליתי ששמו ומספרו האישי חרוט בצדי המדליות.

 

דוד יצחק לא סיפר אף פעם לנו איך קיבל אותם. כנראה שחבר לצבא הבריטי ושיתף איתם פעולה בכיבוש הארץ.

 

ערכת הקפה של ג'ויה אלבלדה:

 

 יצחק אלבלדה ז"ל  

 

המדליות שקיבל בצבא הבריטי

 

 

תעודה של הצבא הבריטי המאשרת את קבלת המדליות. נמצא באתר האינטרנט של הצבא הבריטי.

 

רחל: "תכנית הקשר הרב דורי היוותה חוויה טובה ומלמדת עבורי. זה נתן לי אפשרות לחזור ולהיזכר בסיפור שהיה חלק מילדותי. בנוסף גם להוסיף עוד פרטים וחלקים לסיפור המקורי. נהניתי להיות בחברת נכדתי עדי ולבלות עימה זמן איכות. שמחתי להכיר את האנשים שהשתתפו בפרויקט ונהניתי לשמוע את סיפורם. ברצוני לציין את מנחת הפרויקט ריני שהובילה אותו בצורה מעניינת ותמיד עם חיוך וסבלנות".

 

עדי: "למדתי בעקבות הפרויקט על משפחת אלבלדה שהם משפחתה של סבתא רחל. נהניתי שסבא וסבתא מגיעים להיות איתי כל יום רביעי ואנחנו עושים יחד דברים במחשב. שמחתי והיה לי כייף להיות חלק מהפרויקט ולשתף את סבתא וסבא איתי בו".