מאגר סיפורי מורשת

שמי הוא אברהם כץ, נולדתי בשנת 1935 בחדרה שבה גרה משפחתי עוד משנת 1925 ובשנת 1946 עברנו לכרכור.

התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה הייתה תקופה סוערת מאוד בארץ. ערב ההצבעה באומות המאוחדות על המשך או סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. המצב בארץ היה בשיא המתיחות. צריך לזכור שאנחנו אחרי מלחמת העולם השנייה והשואה שעבר עמנו באירופה. התחושה היא שצריך למצוא פתרון לניצולי השואה ואכן אנו עדים לכך שהניצולים מובאים ארצה ללא אישור השלטונות באניות מעפילים באופן "בלתי חוקי". חלק מהם מגיע בשלום וחלק נעצר בידי הבריטים ונשלח למחנות מעצר בארץ ובחו"ל (קפריסין). כל זה מגביר את המתח בין היישוב היהודי והשלטון הבריטי. ולא מוסיף לאווירה בישוב היהודי או להרגשת ביטחון. באותו זמן גרה משפחתי בכרכור– ליד מחנה צבאי בריטי. הרגשנו היטב את הלחץ ששרר באותה תקופה בארץ מצד שני הגורמים. מדי לילה נשמעו יריות שחלקם פגעו בבתינו ולמזלנו אף אחד מבני חשפחתי לא נפגע.

את המאבק ניהלו כמה מחתרות כמו ההגנה, האצ"ל והלח"י. שלחצו כל אחת בדרכה שלה, לשכנע את הבריטים לקיים את ההבטחה שלהם למדינה יהודית בארץ ישראל אשר נכתבה בהצהרת בלפור. המתח הגיע לשיא בליל 29 בנובמבר מיד לאחר הצבעת האו"ם. באותו הערב ישבנו המשפחה המצומצמת בסלון צמודים לרדיו ובכל פעם ששמענו את המילה yes, פרצנו בתרועות שמחה ואושר, אותה היה אפשר לשמוע בכל רחבי הארץ. ובכל פעם ששמעו את המילה no היה אפשר להרגיש את האכזבה הקשה באוויר. היה חשש כבד ומתח עצום מפני שזה הכריע את גורל המדינה שבדרך. מצב בישוב בארץ והיהודים הפזורים בעולם לא היה טוב והייתה הרגשה שזה עכשיו או לעולם לא מבחינתנו. הסוף ידוע: בסיום ההצבעה היה אפשר להרגיש באוויר שקורה משהו היסטורי. כל התושבים יצאו מהבתים, התרכזו בכיכר המרכזית, ופצחו בשירה וריקודים עד אור הבוקר.

נאמר שמי שלא ראה את שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. לדעתי השמחה של אותו לילה עלתה בכמה מונים. אפשר לומר ששמחה עממית וספונטנית כזו, שאיחדה את כל העם, לא ראיתי לפני זה ולא אחרי זה. שמחה שהתפרצה בעקבות אכזבות ולא מעט צרות שעברו על העם היהודי, ובמיוחד אחרי מלחמת העולם השנייה והאסון הגדול שחוו היהודים באירופה. שמחה של שחרור הייתה באותו ערב, של מתח וחרדה, למחרת בבוקר התחילה מלחמת השחרור. שחרור מסוג שונה של הערב לפני. זוהי חוויה שאני לוקח איתי לתמיד, שזכיתי להיות נוכח בהכרזת העצמאות של מדינתי האהובה.

הזוית האישית

אברהם כץ ודותן מזרחי: מאוד נהנינו בתוכנית ומקווים להמשך שיתוף פעולה בהמשך