מאגר סיפורי מורשת

שמי שחר רשף, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתי אמירה מזרחי. סבתי אמירה נולדה בשנת 1950 בחיפה לבית משפחת מונצ'יק. סבתא סיפרה לי על חוויות ילדותה.

סבתא אמירה מספרת:

הייתי בת 7 והגיע חג פורים החג שהכי אהבתי בילדותי, לאבא שלי היתה משאית גדולה והייתי נוסעת איתו הרבה לסיבובים בקיבוץ. קצת  לפני תחילת החג אני ואבא שלי החלטנו לצאת לסיבוב קטן וכשעליתי על האוטו אבא שלי בטעות סגר עלי את הדלת ונשברו לי 3 אצבעות ביד.

כמובן שבמקום לחגוג את חג פורים נסענו לבית חולים לחבוש את היד עם תחבושת ענקית ואפילו הספקנו לחזור לסוף חגיגת פורים, כשאני בתחפושת ליצן עליז אבל הפנים עצובות ובוכות. כמובן צילמו אותי וזה אחד מסיפורי הילדות הכי זכורים לי עד היום.

 הליצנית העצובה

סיפור נוסף שמאוד זכור לי מילדותי הוא הנסיעות של כל הקיבוץ כל שבת לים עם המשאית של אבא שלי כשאנחנו כולם יושבים על ספסלי עץ מאחור על הארגז ומגיעים יחד לכמה שעות לחוף הים של עכו. מאוד אהבנו להיות עם ההורים בים לשחק בחול ולסיום לאכול ארטיק דובון של פעם שהיום כבר לא מייצרים.

הזוית האישית

שחר רשף: אני וסבתי במפגש תכנית הקשר הרב דורי