מאגר סיפורי מורשת

הנכדה, שרה פורסט, מתעדת את סיפורה של סבתא, מוסיא קוק, במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי".

שמי שרה פורסט, בת לר' נחמיה ולאה, נכדה של ר' גרשון  ומוסיה קוק ונינה של ר' שניאור זלמן וחיה ברונשטיין ע"ה.

סבתי מוסיא נולדה בשנת 1948. בהיותה בגיל שנה עלתה סבתא עם הוריה וחלק מהמשפחה המורחבת לארץ ישראל.

סבתי נולדה בצרפת, במדינה ששימשה תחנת ביניים נוספת מרוסיה לארץ ישראל. במסע היציאה והבריחה של הוריה מרוסיה, הם נדדו ממחנות העקורים שבאוסטריה, ומשם למחנות שבפולין ובגרמניה. מגרמניה הם הגיעו לצרפת, שם הם שהו כשנתיים, והמתינו להוראה של הרבי הריי"ץ, רבי יוסף יצחק מליובאוויטש, לאן ומתי להמשיך בדרך?

רצונם היה לעלות לארץ הקודש, ולאחר שקיבלו את ברכתו של הרבי, הם הפליגו באנייה ועלו  לישראל.

הם הגיעו לארץ בשנת 1949. בתחילה, הביאו אותם למחנה עולים. שם הם גרו באוהלים למשך תקופה קצרה.  מסביב למחנה שוטטו כל מיני חיות רעות ומפחידות, וכל לילה עמדו שומרים לבדוק שהחיות אינן מתקרבות לשטחי המגורים.  כעבור זמן קצר הם עברו למחנה עולים שבפרדס חנה, שם הם שהו בערך שנה, המצב במעברה היה קשה, לא היה מספיק אוכל, המגורים באוהלים היה בלתי נסבל, בימות הגשמים חדרו המים לתוך האוהל. לא פעם האוהל נטה ליפול בגלל הרוחות העזות, הקור חדר לעצמות, ולא היה במה לחמם את האהל.  ובימות הקיץ הרב והחום היכה מעל לראשיהם.

כעבור שנה, הם עברו לגור במקום קבע, במקום שנקרא אז "ספריא" והיום כפר חב"ד. בתקופה הראשונה בכפר התושבים סבלו מבעיות כלכליות. היה זה בתקופת "הצנע" במדינת ישראל הצעירה. הם קיבלו משק קטן, הם גידלו ירקות בחצר הבית, הייתה להם פרה שנתנה חלב ולול תרנגולות. וב"ה הסתדרנו מבחינה כלכלית.

חפץ יקר לליבי

סבתי מוסיא מספרת:

"לאמי, חיה, היה סידור שזכתה לקבל מידו הקדושה של הרבי. הסידור היה יקר לליבה של אימא. היא הקפידה להתפלל בו יום יום. אך, מרוב שימוש הוא נקרע עד שהיא לא יכלה עוד להתפלל אתו. זה גרם לאמי צער רב.

כשנסעתי לרבי, ונכנסתי ל"יחידות" אזרתי אומץ וביקשתי מהרבי שיעניק לאמי סידור חדש. הרבי חייך אלי ואמר לי, שאגש למזכירות ושם אקבל סידור. כאשר הגעתי למזכירות, מסר לי המזכיר 2 סידורים, והוסיף שהרבי אמר שסידור אחד יהיה עבורי, וסידור אחד עבור אמי".

"כמובן, שסידור זה יקר לי מכול."

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.