מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי ברכה, נולדתי בשנת 1952 בחיפה.

אבא שלי, צבי שטיינקריץ, נולד בפולין לפני מלחמת העולם השנייה, עשה עלייה והגיע לארץ ישראל בשנת 1939. הוא עלה לאנייה יחד עם אחיו בנימין (לאבא שלי צבי היו שמונה אחים וזוג הורים שנשארו בפולין). צבי ובנימין החליטו לעלות על סיפון האנייה. פתאום הרגיש בנימין שהוא לא רוצה לעלות לארץ ישראל כי רצה להישאר עם משפחתו. הוא ירד מהאנייה וצבי נפנף לו בידו לשלום. מאז לא ראה את משפחתו שנשארה בפולין בעת המלחמה. לצערנו הרגו את כל המשפחה במלחמה, וכך מכל המשפחה שלנו רק צבי נשאר בחיים.

אני נולדתי להוריי – הבת האמצעית מתוך שלוש בנות. גדלתי בבית דתי מאוד (חרדי) ושמח מאוד, אך תמיד היה ברקע עצב כלשהו מצד אבי על גורל כל משפחתו שנרצחה בשואה.

סבתא ברכה בצעירותה

כשהגעתי לכיתה א' נשלחתי לבית ספר חרדי בשכונה שגרתי בה בחיפה, זה היה בית ספר רק של בנות. בזמנו עדיין לא היו טלפונים וטלוויזיות או מחשבים ותמיד שיחקנו בחוץ במשחקים כמו: משחקי גומי, חמש אבנים, קליעה למטרה. ממש לא רצינו לחזור הביתה כי היה כל כך כיף להיות בחברת ילדים אחרים בחוץ.

בגיל שש עשרה הכרתי את משה בעלי, שגדול ממני בשנתיים. הוא הגיע במקרה לבקר אותי עם הרבה חברים כי שברתי את הרגל. סבא משה בדיוק התגייס לצבא ואני כל כך התגעגעתי אליו והתפללתי שישוב בשלום ובמהרה. אני לא התגייסתי לצבא מכיוון שהייתי דתייה ובגיל שמונה עשרה התחלתי ללמוד מקצוע – טכנאית שיניים, מקצוע בו אני עוסקת עד היום.

כשסבא משה סיים את הצבא והשתחרר התחתנו וילדתי שלוש בנות: טל, ענבל ושימרית. הבת האמצעית, ענבל, זאת אימא של ליאל. יש לי חמישה נכדים מקסימים, ליאל הוא השלישי מביניהם, הוא ילד מקסים וחכם.

סבתא ברכה עם נכדה

הזוית האישית

הנכד ליאל: באחד המפגשים של הקשר הרב דורי היינו בבית התפוצות וראינו בתי כנסת מרשימים ביותר. הסבירו לנו גם על בתי כנסת שנחרבו וגם על כאלה שלא נחרבו. זאת הייתה חוויה ממש כיפית. אני מאחל לסבתא שלי הרבה בריאות ואושר. למדתי על סבתא שלי שאבא שלה עלה לארץ לבד, שכל האחים שלו נשארו בפולין ושהיא למדה בבית ספר דתי.

מתן: למדתי המון על ברכה (סבתא של ליאל) וגם היה לנו כיף בבית התפוצות, אשר שם מאוד נהניתי ולמדתי הרבה דברים. למדתי על סבתא של ליאל שהיא נולדה בישראל ועל כך שיש לה שתי אחיות וגם שהיא למדה בבית ספר דתי.

ברכה: היה מרגש וחוויתי, הזיכרונות שלי היו בשבילי מרתקים. מתן וליאל הקשיבו לסיפור חיי. כל הכבוד לתכנית הקשר הרב דורי, זאת תכנית ערכית וחינוכית הבונה קשר ערכי בין דורי בין נכד לסבתא.