מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי ליעד ובעקבות מפגשי הקשר הרב דורי אני מכיר את סבתי, אילנה פילנדר, יותר טוב ואני רציתי לספר אליה. בחרתי לספר על סבתא אילנה שנולדה בבית חולים "העמק" בעפולה בשנת 1953 וגדלה בעפולה עילית. ההורים שלה היו ניצולי שואה – אמא שלה גדלה באיטליה ואבא שלה גדל בגרמניה. סבתא שלי גרה בעפולה עילית עד גיל 12 ואז המשפחה שלה עברה לעיר עפולה.

השכונה בה היא גרה הייתה מלאת משפחות צעירות עם הרבה ילדים. בבוקר, כולם היו הולכים לבית הספר ביחד ואחר הצהריים היו כולם משחקים יחדיו ברחוב. הם שיחקו הרבה משחקי רחוב. סבתא שלי שיחקה משחקים כמו קלאס, חבל, גומי ותופסת. הם השתוללו עד לשעות הערביים כאשר כולם היו הולכים הביתה לאכול ארוחת ערב, להתקלח ולישון. ארוחת הערב היה צנועה ודלה: ביצים, סלט, ופרוסות לחם מרוחות במרגרינה. בגלל שלא היה שפע של אוכל, כאשר סבתא שלי קיבלה כריך עם ריבה, היא שמחה מאוד כי עבורה זה היה מעדן.

באותו זמן לא היו חוגים אבל היו כל מיני פעילויות בבית הספר, כמו חוג לחקלאות בו הם למדו כיצד לטפל בצמחים. הם גידלו בערוגות צמחים כגון עגבניות ופטרוזיליה, ועקרו עשבים שוטים. שיעורי בית ניתנו בכל יום וסבתא שלי מאוד אהבה להכין אותם, בעיקר עבודות מחקר בהם ניתן לעטר את הדפים.

בילדותה של סבתא שלי לא הייתה טלויזיה. למרות זאת, סבתא שלי וחבריה שיחקו הרבה בחוץ והיו מאושרים. פעם בשבוע היו תוכניות רדיו כמו "שביל קליפות התפוזים" ו"סיימון טמפלר". סבתא שלי אהבה להאזין לתוכניות האלו. אלו היו תוכניות מתח.

הבית של סבתא שלי לא היה גדול ולכן סבתא שלי חלקה חדר עם אחותה. היא מאוד אהבה את זה כי היא ואחותה דיברו וצחקו יחדיו עד שהן נרדמו.

פעם בשנה, בחופש הגדול סבתא שלי נסעה לבקר את דודה ודוד שלה בתל אביב, העיר הסואנת, שם היא שהתה כשבוע בשנה. סבתי אהבה את תל אביב מאוד והעיר השאירה עליה חותם עז מפני שפתאום היא ראתה והגישה מה זו עיר גדולה. בתל אביב, סבתא שלי טיילה ברחובות והלכה לים עם אחותה והדודים שלה.

הזוית האישית

סבתא: מאוד נהנתי לספר על ילדותי לליעד. התרגשתי לגולל את סיפורי בפניו ובכלל מהעובדה שהוא התעניין בכך. אני חושבת שתכנית זאת חשובה מכיוון שהוא נותן לדור המבוגר הזדמנות לחלוק את עברו עם דור העתיד. נהנתי להעלות זיכרונות מן העבר ולשמוע את תגובותיו של ליעד.

ליעד: היה לי כיף לשמוע את הסיפור של סבתא שלי ולשמוע את הסיפורים האחרים של הסבים והסבתות . חשוב לי לדעת על העבר ולתת לזה משמעות.