מאגר סיפורי מורשת

שמי ליהיא סבג, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי אסתר שמיאן. סבתא שלי נולדה בשנת 1949 בעיר קזבלנקה שבמרוקו לבית משפחת וזאנה. הם עלו לארץ בשנת 1950, כשסבתי הייתה בת שנה. במפגשי התכנית תיעדתי את סיפורה של סבתי אסתר.

מקור השם של סבתי הוא על שם סבתה האמא של אמה, סבתא רבתא שלי, שגם לה קראו אסתר. שם החיבה שלה: אתי, אסתי ובבית הוריה קראו לה: טיטי. מקור שם המשפחה שלה וז'אנה ומשמעותו היא – מאזנים בהם השתמש אב משפחתה שהיה צורף. לאחר הנשואים של סבתי שונה שם משפחתה לשמיאן.

סבתי אסתר נולדה במרוקו ביבשת צפון אפריקה, בתאריך 22.2.1949, את יום הולדתה היא חוגגת עם המשפחה והנכדים. סבתי עלתה  לארץ ישראל בשנת 1950 שהייתה בת שנה בגלל שמשפחתה האמינה בציונות וזיקה לארץ. סבתא שלי היא הילדה השלישית במשפחה. היו לה חמישה אחים ויחד איתה הם היו שישה אחים ארבע בנות ושני בנים. שני אחים שלה נפטרו והם נותרו ארבעה: שלוש אחיות ואח אחד. שמותיהם: עליזה, דוד, אסתר, רפי, דינה וחנה.

סבתי גדלה בקרית ים ובביתה היו שני חדרים בלבד: סלון ומטבח. הם גרו שמונה נפשות בדירה קטנה זו, שישה אחים וזוג הורים. באזור בו גרה היה בית כנסת שכונתי, מכולת ומרפאה קטנה. בביתה דיברו בשתי שפות: עברית ומרוקאית. לסבתי יש צמיד שסבא שלה נתן לה והוא עובר מדור לדור והוא עד היום על ידה.

יש מאכלים ומתכונים שסבתא שמרה והם עברו במשפחה מדור לדור. חלקם סבתא שלי עדיין מבשלת עד היום כמו: קוסקוס, לחמניות, קציצות עם חרשוף (העלים של הארטישוק). סבתא שלי זוכרת את החגים והאירועים היטב כמו: ליל הסדר, חגיגת המימונה, ראש השנה, יום הכיפורים. היא מספרת לי שבילדותה שרו ושמעו שירי ילדות שלמדו בגן ובבית הספר, ו"בבית שמענו שירים במרוקאית". כשגדלה בגיל הנעורים אהבה לשמוע את כליף ריצרד ואלביס.

בילדותה היא מספרת הם שיחקו בקלאס על המדרכות, בגולות, בדלגיות, מחניים, מחבואים, אמת או חובה. בילדותה הייתה בגן הילדים בקסטל שעכשיו נקרא: מעוז ציון הנמצא באזור ירושלים. בבית הספר היסודי למדה בבית הספר שנקרא: סיני בקריית ים. בתיכון למדה בכפר בתיה, שנמצא ברעננה במשך ארבע שנים. בבית הספר החקלאי סבתי עסקה בעבודות במטעים, בגידול עופות והייתה רפתנית במשך שנתיים. סבתי שומרת על קשר עד כיום עם חבריה מהתיכון והזיכרונות מהם היו מאוד נעימים וטובים.

בשנת 1974 זוג חברים של סבתי הכירו לה את סבי. ובתאריך 11.8.75 היא התחתנה כשהייתה בת 27. לאחר שנה סבי וסבתי הולידו את בתם הבכורה ושמה תמירה (זו אמא שלי). לאחר שנתיים נולד אוהד, בשנת 83 נולדה בתה שלומית ובשנת 87 נולדו לסבתי וסבי זוג תאומות ושמן מור ויהב.

סבא וסבתא ביום חתונתם

עבודתה הראשונה הייתה בגן נרקיס בקריית שמונה והיא הייתה גננת. סבתי בחרה דווקא לעבוד במקצוע זה מפני שהיא אוהבת ילדים ושמחה להנחיל להם את המורשת ולימודים אחרים וגם הכנה לבית הספר. סבתי הייתה גננת במשך 40 שנה ומאוד נהנתה מכך והגן שלה תמיד היה גן לדוגמא.

הזוית האישית

ליהיא סבג: החוויה שלי מהמפגש היא הנאה גדולה מהסיפורים של סבתא ולמדתי רבות על הילדות שלה, מה שלא ידעתי בכלל.