מאגר סיפורי מורשת

הסיפור של סבתא שלי שולמית ללוש לבית חן

שמי טליה ללוש ואני שמחה לתעד את סיפורה של סבתי שולמי. סבתא שולמית נולדה בתאריך 12.6.1959 בארץ ישראל, בעיר צפת.

סבתי כילדה עם אמה בצפת

סבתי גדלה בצריף. כשהייתה בת 14, סבתא ומשפחתה עברו לגור במבנה – בית שנבנה מבלוקים ובטון. היא הייתה הילדה התשיעית  במשפחתה. סבתא גדלה בבית עם עשר נפשות, חמישה בנים וחמש בנות.

סבתי דיברה בילדותה עברית, ערבית ואיטלקית. בילדותה היא מספרת ששמעה שירים באיטלקית ובשפה לובית. היא שיחקה עם חברותיה במשחקים שונים כמו: בקלאס, קפיצה בחבל, חמש אבנים, משחקי כדור, חפש את המטמון דמקה ודוקים – אלו המשחקים שהילדים נהגו לשחק בתקופה זו.

סבתא שולמית למדה בבית הספר אורט, בחצור הגלילית וסיימה 12 שנות לימוד. העבודה הראשונה שלה הייתה בניהול צימרים באופן עצמאי. היא מספרת שהיא מאוד נהנתה מהעבודה בצימרים, היא גם בישלה  במשך כ – 15 שנים והיא מאוד אוהבת את תחום הבישול.

במלחמות ישראל, היא השתתפה בתקופה בה שירתה ברמת הגולן כפקידת לשכה כשהייתה בת 19. במסיבת הגיוס של אח של סבתא פגשה לראשונה את בעלה לעתיד (סבא שלי) ובשנת 1978 כשהייתה בת 20. היא כבר הייתה לאחר השירות הצבאי ובן זוגה, סבי היה בן 23, גם הוא אחרי השרות הצבאי. הם התחתנו בצפת במלון מרכזי.

לסבתא שלי יש שלושה ילדים ושישה נכדים וכרגע היא גרה בחצור הגלילית.

החג האהוב על סבתא שלי, חג השבועות. זהו החג הכי משמעותי בשבילה. היא זוכרת שאמא שלה אפתה עלהם עוגיות מיוחדות של 12 השבטים שבטי ישראל.  בחג שבועות הם נהגו ללכת לשמוע את קריאת התורה בבית הכנסת שם היו מגישים מאכלים כיד המלך. סבתי נולדה בערב חג השבועות לפני 57 שנים עוד סיבה מדוע חג זה כל כך משמעותי ואהוב עליה.

הזוית האישית

טליה: היה לי מאוד כיף לשמוע את סבתא, בעיקר על החיים שלה בצפת.