מאגר סיפורי מורשת

אני אטיאס מוריס. נולדתי במרוקו, ב-7.4.1940 וגדלתי בעיר מקנס.

יש לי שלוש אחיות ושני אחים ואני הילד האמצעי במשפחה.

בילדותי אהבתי בעיקר מכוניות, ספורט, כדורגל, קולנוע ונסיעות. בנוסף, אהבתי את השיר "אמא" ואת הזמר אנזבו.

למדתי בישיבות ובבית הספר הגבוה לרבנות. בגיל 12 הלכתי לבית ספר תיכון בצרפת. האירוע הכי משמח מגיל ההתבגרות היה בר המצווה שלי. אירוע שאני לעולם לא אשכח.  בגיל 20 למדתי בבית ספר מסחרי.

בשנת 1962 עליתי יחד עם משפחתי לארץ. עליתי בעקבות אחי שגר באשקלון. הייתי בן 22 כשעליתי, דבר שהשפיע רבות על הקליטה שלי בארץ. התחלתי לעבוד במשרד תקשורתי ושם למדתי, תוך כדי, את השפה העברית שהייתה באותה תקופה.

לאחר כמה שנים התגייסתי לצבא ועשיתי שירות בצבא הרגלי. כשהייתי ילד עברתי את מלחמת העולם השנייה ובתור אדם בוגר עברתי את מלחמת ששת הימים.

בתור אדם בוגר שאהב לטייל, עוד מילדותי, עשיתי טיול גדול שכלל את אמריקה, ארצות הברית, ספרד, צרפת, אנגליה, איטליה, ברזיל, ארגנטינה, קפריסין ויוון. נהנתי מאוד בטיול הזה אך הגעגועים הביתה גרמו לי לחזור לביתי בארץ ישראל. התחביבים שלי בתור אדם בוגר היו לטייל המון בעולם ובארץ.

הכרתי את אשתי במרוקו, כשהייתי בבית הספר. הכרנו והתאהבנו אחד בשנייה, וידעתי שזאת אהבה ממבט ראשון וכך קרה באמת. עלינו יחדיו לארץ ישראל, לאשקלון והתחתנו בארץ בשנת 1963 כשהייתי בן 23. התחתנו באולם העם באפרידר וזהו האירוע החשוב ביותר בחיי, אירוע ששינה לי את החיים והביא לנו במתנה לאחר מכן את כל ילדי ונכדי האהובים.

כאשר אשתי ילדה את בני הבכור היא הייתה בת 22 ואני הייתי בן 24.

כיום יש לנו שלושה בנים נהדרים שהביאו שישה נכדים מתוקים ויפים שאפילו הם גדלו והביאו עוד שני נינים.

לאחר היציאה לגמלאות עבדתי 4 שנים בעסק בני היקר. התחביבים החדשים שאימצתי לעצמי לאחר  הפרישה הם טיולים ברחבי העולם וביקורים אצל משפחתי בצרפת, טיפול בצמחים בגינה ועוד.

הזוית האישית

שמחנו לקחת חלק בפרויקט זה. התרגשנו ושמחנו לגלות ולשמוע על סיפור חייו.