מאגר סיפורי מורשת

שמי גברי נברה, אני רוצה לשתף ולספר לך, נכדי, סיפור אישי הקשור בזכרו של גדי, אחי האהוב, שנפל ונהרג בסיני.

בשנת 1971 יצאנו לטיול משפחתי, אחרי שאח שלי גדי נהרג. אני הייתי בן 15. בטיול היו ההורים שלי וחלק מהחברים הטובים של אחי גדי – דני, אלי, דובל'ה ובועז.

הטיול נמשך כעשרה ימים בסיני. נסענו עם החברה להגנה הטבע. יצאנו בשתי משאיות, אחת לאנשים ואחת לציוד. במהלך הטיול ישנו באוהלים בשטח, הכנו אוכל בתוך המשאית וראינו מקומות חדשים בסיני. יצאנו לטיול בסיני כיוון שזה היה האזור שבו גדי, אח שלי, שירת בו בתקופה האחרונה שלו בשירות הצבאי לפני שהוא נהרג, ובסיני נמצא גם האזור שקרוב למקום בו הוא נהרג.

יצאנו לדרך מחדרה ועברנו במעבר גבול באילת משם המשכנו לנואיבה, דהב, שארם א-שייח וחזרנו דרך ואדי פראן בחלק המזרחי ומנזר סנטה קטרינה לישראל.

אני זוכר שבאזור סנטה קטרינה  היה סלע שעליו אחד החברים של גדי טיפס ורשם את שמו. המדריך כל כך כעס עליו והכריח אותו לטפס בחזרה עם דלי, סבון ומים ולשפשף את הכתובת עד שנעלמה. זיכרון נוסף שלי משם הוא שבאחד המקומות בהם המדריך עצר להסביר, אימא שלי, רנטה, נשענה עם הרגל על אבן. ברגע שהסתכלו על האבן היא הזכירה לנו מאפרה שהיתה בבית, אז לקחנו את האבן איתנו ועד היום האבן בגינה.

תמונה משפחתית: אמי רנטה ז"ל ואבי דריו נברה ז"ל, גדי ז"ל יושב משמאל ואני מימין

המסע הזה היה עבורי מרגש מאוד  מכיוון שזו היתה מעין תחושה של סגירת מעגל סביב השנה לנפילתו של אחי. זה היה רגע משפחתי ומאחד לאחר קרע ואבל שעברנו.

כנער זה היה רגע שלי עם ההורים והחברים שהיו כמשפחה ודרך ליצור זיכרונות טובים מגדי אחי האהוב.

התחביב שלי היום הוא רכיבה על אופניים, אני מאד נהנה לרכב בשדות ובמטעים בעיר חדרה, העיר בה גדלתי ואני מתגורר בה עד היום.

הזוית האישית

נדב: החוויה שלי היתה מהנה ולמידה משמעותית, לדעת וללמוד משהו חדש על הילדות של סבא שלי.

סבא גברי: אני חושב שכיום כמבוגר, זה מאוד חשוב ומשמעותי שיהיה את הקשר הזה, ההקשבה והתיעוד של ההיסטוריה והעבר. זה חשוב שהדור הצעיר ילמד ויקשיב לסיפורים שקרו פעם ויוכל להמשיך את הרצף ההיסטורי הזה. ככה הדור הצעיר לומד על הדברים הטובים והפחות הטובים שההורים והסבים שלהם חוו בעבר.