מאגר סיפורי מורשת

שמי סופה פירוש המילה: חכמה, על שם סבתא מצד אמא שקראו לה סוסיה. שם המשפחה שלי עכשיו הוא גורנשטיין, שם המשפחה הקודם שלי היה למדן. מקור השם למדן הוא שם עברי מהכהנים. שם המשפחה הוחלף שהתחתנתי, הייתי שלמה עם השינוי, שם המשפחה למדן הוא שם משפחה מקורי.

נולדתי בעיר אורגייב בארץ מולדובה אז ברית המועצות. נולדתי בתאריך 6.10.1947 אני הבת הבכורה במשפחה ולכן הרגשתי אחראית על אחי הקטן. קיבלתי יחס שונה מהיחס לאח שלי הקטן, בזה שדיברו אלי ברצינות ובאחראיות, יותר מאשר אליו. אני הייתי צריכה לתת דוגמה לאח הקטן. ויש לי אח אחד.

כשהייתי בת 10 עשו לי בפעם הראשונה חגיגת יומולדת עם חברים דבר שהוא יוצא דופן באותה תקופה. גרתי בבית קומות היו שני חדרים, מטבח ומרפסת.  גרנו בבית 5 נפשות, ההורים שלי, אני, אחי ועקרת בית שחיה איתנו 20 שנה.

תחביבי בילדות היו בעיקר תאטרון. אני זוכרת מילדותי חוויה מיוחדת, נהגנו לשוט בקיץ לכפר, במקום שבו אבא שלי נולד. שם אבא שלי לימד אותנו לשחות בנהר והיינו מטפסים על ההרים. הלכנו לחווה וטעמנו שם שמנת מתוקה שהכינו. ראינו איך מכינים את השמנת, שמו את החלב במכשיר מיוחד ששמו "סיפרטור"  עד שהחלב הפך לשמנת המתוקה, באזור הכפרי שבו נהגנו לצאת לחופש בחיק הטבע היו גם הרבה כוורות דבורים לדבש.

בבית ספר שרנו את השיר "קטיושה" בזמן מלחמה ואת השיר "מריצה" שיר על אהבה ועקרת הבית שלנו הייתה שרה לי את זה. עד היום אני נוהגת לשיר את השיר "קטיושה" בעברית כשכל המשפחה מסביב לשולחן.

המשחקים שהייתי משחקת בהם היו: תופסת ומשחק שקראו לו שיירה, ברוסית רוציוק ומשחק שקראו לו גוסילבידי – במשחק הזה ילדים עומדים בשורה ומחזיקים ידיים וילד אחד צריך לשבור את השורה ומי שנפל יהפוך להיות השובר. שיחקנו גם במחבואים. שיחקתי עם חברים שלי, שכנים וילדים מאותה כיתה.

הזוית האישית

עידו פיינברג מביא את סיפורי זכרונות ילדותה של סבתא שלו סופה.