מאגר סיפורי מורשת

1944 למשפחה בת 6 ילדים, 5 בנות ובן (סטלה, גרסיה, כרמל, סולי (סלים) אני ולילה). שמי לפני נישואי היה שמא. עליתי לארץ בשנת 1968

אבי היה סוחר והייתה לנו חנות שעונים. חיינו בלבנון התנהלו תמיד באווירה נפלאה ובתחושת ביטחון. חיינו בשכנות טובה עם המשפחות היהודיות ועם המשפחות המוסלמיות והנוצריות שהיו בביירות. למדנו בבית ספר היהודי "אליאנס" שבו היה יום לימודים ארוך עד 4 אחר הצהריים. כמעט שלא התקיימו חוגים במהלך השבוע למעט הפעילות במסגרת תנועות הנוער הצופים "מכבי" בימי ראשון.

החינוך במסגרת בית הספר החל מגיל 4. למדנו לקרוא ולכתוב ב 3 שפות במקביל: צרפתית, ערבית ועברית בגיל 12 נוספה גם אנגלית. המורים לא היו בהכרח יהודים חלקם היו נוצרים ומוסלמים ובדרך כלל ילדיהם למדו יחד אתנו. אנחנו נדרשנו לציונים גבוהים מאוד בלימודים כדי שיהיה לנו סיכוי לעתיד מוצלח.

קהילת היהודים הייתה מאוד מגובשת, משפחתי שהייתה אמידה תרמה לנזקקים: כסף מזון ובגדים.

את ימי שישי שבת העברנו בבית הכנסת עם רוב היהודים שבביירות. היו לנו 6 בתי כנסת לפי העדות השונות: לבנונים, דמשקים, חלבים, סורים, ספרדים ואשכנזים. אימהות צעירות נשארו בבית והנשים המבוגרות יותר היו מקשיבות לתפילות. האווירה הייתה חמה ומופלאה ואחרי התפילה בבוקר היינו חוזרים הביתה, עורכים קידוש ואוכלים מטעמים מיוחדים. אחרי המנוחה הייתה נערכת ארוחה נוספת. אחרי הצהרים היינו נפגשים לתפילת מנחה וערבית עד למוצאי השבת. אז היינו נפגשים כולנו ברחוב הראשי ובילינו יחד בשירה, שתייה ועישון.

הקפדנו מאוד על כשרות המזון. את החלב היינו רוכשים טרי מהחלבן וגבינה לבנה נוזלית בלבד. הבשר שקנינו היה תמיד בשר כשר שהיה מגיע פעמיים בשבוע.

בימי ראשון- "שבת" של הגויים למדנו חצי יום ואת שאר היום הקדשנו לטיולים ובילויים, בקיץ היינו נוסעים לזחלה ולבעלבק (בקעה) ששם היה מזג אויר נעים יותר ובחורף להרים.

העלייה לארץ ישראל

בשנת 1967 פרצה בישראל מלחמת ששת הימים. עם פרוץ המלחמה התחילו הפגנות ומהומות בביירות ופחדנו שירצו לתקוף את היהודים שבעיר לכן ברחנו להרים והתחבאנו שם. וכך אחרי שנים שלא חסר לנו דבר התחלנו לפחד, שמועות התחילו לעבור מפה לאוזן, שליחים מישראל הסבירו שקיים חשש לחיינו ונגמרו חיינו הטובים. משפחתי הבינה שעלי ועל אחותי הגדולה לעלות לארץ ישראל. אחיותיי הגדולות שכבר הקימו משפחה בלבנון נשארו, כמו כן אחי שנשאר לעבוד עם אבי בחנויות השעונים ואחותי הקטנה שלמדה בחו"ל לא עלו אתנו. וכך משפחה אחרי משפחה הותרנו מאחור את חיי הרווחה ,העושר והטוב שהיה לנו בלבנון.

ב 8 ליוני 1968 עליתי לארץ ישראל עם אחותי, מאחר ולא הייתה אפשר לעלות ישירות לישראל טסנו לתורכיה ומתורכיה טסנו לישראל.

בישראל היו לי דודים בחיפה שקיבלו אותנו. גרנו שם כמה ימים. לאחר מכן קיבלנו דירה מהסוכנות היהודית בשכונת "עין הים" בחיפה וגרנו בה אני ואחותי. לאחר מכן רכשנו את הדירה.

מהר מאוד הבנתי שכאן לא לבנון. יש צורך להתמודדות יום- יומית עם קשיי החיים והשפה התחלתי לעבוד בחברת sdsi בתחום המחשבים.

מאחר וישראל ולבנון היו במלחמה ולא היה אפשר לנסוע ללבנון נפגשתי עם אבי ואחיי באיטליה וזמן קצר לאחר שחזרתי מהמפגש נפטר אבי.

בשנת 1971 התחתנתי עם בעלי נתן ז"ל ועל מנת שאמי תכיר אותו נפגשנו בקפריסין. בשנת 1973 ילדתי את בתי הבכורה טובה ובשנת 1975 ילדתי את בתי הקטנה ריקי שקרויה על שם אימי רבקה, שנפטרה בלבנון לאחר שנורתה ונפצעה ברגלה ע"י מחבלים. על דבר מות אימי קראנו בעיתון.

בשנת 1976 החליטו אחי ואחותי הקטנה לעלות ארצה ועלו באותו הדרך שבה אני עליתי והתגוררו אצלי עד שהקימו את משפחתם בישראל. שתי אחיותיי הגדולות נשארו בלבנון ולאחר מלחמת לבנון הראשונה עזבו את לבנון והיגרו לארה"ב.

בשנת 1986 נפטר בעלי וגידלתי את 2 בנותיי לבד. תמיד היה חשוב לי להעביר את הערכים עליהם גדלתי גם אני: משפחתיות מסורת וחשיבות הלימודים. 

היום אני גרה בחיפה סבתא ל- 8 נכדים מקסימים ומתוקים .

 העשרה

 בית ספר אליאנס בירות – סרטון יוטיוב המתעד את הלימודים בבית הספר אליאנס בבירות

כל ישראל חברים כי"ח – "אליאנס – ל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, בצרפתית – Alliance Israélite Universelle – "אליאנס") הוא ארגון תרבותי יהודי הפועל במספר ארצות. מקום מושב ההנהלה העולמית היה בתחילה ונשאר עד היום בפריז."

"הארגון הוקם על ידי קבוצת נכבדים יהודים צרפתים ב-1860, עם קבלת האמנציפציה, כדי לענות על הצורך במנהיגות מרכזית חברתית לקהילה היהודית. בית הספר אליאנס בירושלים נוסד בשנת 1882. הוא היה בית הספר המודרני הראשון בירושלים. מטרתו הייתה "תורה ומלאכה" – שילוב של לימודי דת והקניית מקצועות כמו חייטות, נגרות, סנדלרות ועוד, על מנת להעניק לתלמידים אפשרות להרוויח את לחמם ללא צורך להזדקק לכספי החלוקה"

 תשע"ה

מורה מובילת תכנית הילה פלדמן, מנחת תכנית ענבל ברגב

קישור ליחידת הלימוד  – הקטלוג החינוכי של משרד החינוך – קהילת יהודי לבנון ומאפייניה